|  ...
| אלעד |
תאריך: 06.07.06 - שעה: 13:36:27 | #12 |
| | אל תחשבי כך.
|  ספספ (אורח) |
תאריך: 18.07.06 - שעה: 17:29:12 | #13 |
|
גרש | תאריך: 14.06.06 - שעה: 05:07:56 |
חבר מתאריך: 25.09.06 - שעה: 19:54:17
27,869 הודעות.
|    |
|
#37400, "אני מאוד מצטער לשמוע, אבל אני רוצה שתדעי משהו..."
בתגובה להודעה מספר 0
|
התמודדות עם מוות - זו הבעיה הכי קשה שבנאדם יכול להתמודד איתה, אם הוא בכלל יכול, זה דבר מאוד קשה
ומאוד כואב, זה לא עוד מבחן ארור שמפחדים להיכשל בו,
פה מדובר על רגש חזק ועל קירבה לבנאדם שנפטר, וזה דבר מאוד קשה,
אני מתאר לעצמי שמאוד מאוד כואב לך באשר לאדם הקרוב אליך שנפטר,
אני יודע שלקבל ידיעה על מישהו שנפטר זה הדבר הכואב ביותר שיכול להיות,
במיוחד כשזה לא מזיקנה אלא מאירוע כלשהוא, אירוע לב, תאונת דרכים, פעולה צבאית כושלת וכד',
כי את יודעת שזה יכול היה להימנע איכשהוא, את יודעת שזה לא היה צריך להיות
ככה, שהוא עוד היה יכול להמשיך לחיות אם איזה משהו לפני לא היה קורה,
ומאוד כואב לי על זה, ואני כואב יחד איתך את המוות של יקירך.
דוד שלי, אח של אבא שלי, נפטר בגיל 20 ממחלת הסרטן, זו הייתה מכה נוראית
למשפחה שלי, נוראית, סבתא שלי - אמא שלו וסבא שלי, שנפטר מסרטן גם הוא
בגיל 60, לא ידעו מה לעשות עם עצמם, הם לא ידעו איך להסתדר עם מות בן,
הרי הבן הוא זה שאמור לקבור את ההורים, ולא ההורים - שילדו את הילד
שלהם ורוצים רק טוב בשבילו, ואין הורה שלא רוצה בזה, צריך לראות
את הבן שלו גם הולך מן העולם? למה? מה קרה שזה מגיע לו?
שנתיים מאוחר יותר, גם סבא שלי נפטר ממחלת הסרטן, הוא היה האדם שהכי
קרוב לי מכולם, אני הייתי בן שנתיים ואני זוכר את היום בו נאמר לי
שהוא איננו,
אני הגעתי לבית החולים כשאבא שלי גם הוא שכב בבית חולים, כשהוא יצא
מן המחלה בה הוא לקה, אבל אני רצתי לסבא שלי,
רצתי למחלקה בה הוא שכב וצעקתי בכל בית החולים איפה סבא ואיפה סבא,
הרופאים שהיו שם בכו וגם אמא שלי וגם אבא שלי, הייתי ילד קטן
ולא הבנתי למה סבא שלי כבר לא איתי.
המשפחה שלי התמודדה עם זה, המשפחה שלי יודעת איך זה להתמודד עם מוות
ולכן הם גם דואגים לי ולכולם כל כך, הם יודעים שעוד מקרה כזה
והם פשוט יישברו, זה קשה, אני מבין אותך, מאוד אפילו,
אני לא יודע מי אצלך הלך לעולמו אבל אני יודע שזה מאוד קשה לך.
תנסי, איכשהוא, אני לא אומר לך ללכת לעשות משהו שמח כדי שתרגישי טוב
יותר כי זה טיפשי, זה לא עוד מקרה של אהבה נכזבת או כל זבל שכזה,
פה זה רציני, זה מוות של אדם שיקר לך, שחשוב לך, וקשה להתמודד עם זה,
אני רק יכול להגיד לך שבמקרים כאלה, רק הזמן מרפא את הפצעים האלה,
הצלקת נשארת תמיד והזיכרון והאהבה שלך לאותו אחד יישארו תמיד אצלך בלב,
הזיכרון של אותו אחד לא יכול להימחק לך לעולם, הוא תמיד יהיה איתך
ואת תמיד תהיי איתו,
אני מאמין שכאשר אדם הולך לעולמו, הוא עולה לאלוהים, אלוהים כנראה
אוהב אותו אם הוא לקח אותו אליו, הוא רואה שיש המון רוע בעולם ואומר
שלאותו אחד לא מגיע כל זה ולכן הוא לוקח אותו אליו, שם יהיה לו טוב יותר,
קשה לי להאמין שכשאדם מת זה נגמר סופית, לא ייתכן, מגיעים לאנשהוא,
לא יכול להיות שזהו זה, זאת אומרת, אנחנו לא נהיה יותר? לא נרגיש יותר
שום דבר? לא נאכל למצמץ? לישון? לאכול? אנחנו לא נהיה פשוט בעולם?
אנחנו פשוט נישן לנצח? אני לא חושב ככה, קשה לי להאמין,
אז אני מאוד מטצער לשמוע על מות יקירך,
אני רק רוצה שתדעי שאני איתך בזה ומחזק אותך ואת המשפחה שלך ומאחל
לכם שלא תדעו עוד צער, ושתוכלו להתמודד עם זה בצורה כלשהיא,
כל אחד בוחר את הדרך שלו, מקווה שלא תבחרי בדרך ההכחשה, כי זה לא יעזור,
ויש הרבה שבוחרים בדרך הזו, כי קשה, קשה לעכל את זה, קשה...
No need to run and hide
It's a wonderful, wonderful life
No need to laugh and cry
It's a wonderful, wonderful life
|
|
|
|
רמי הקרוע | תאריך: 14.06.06 - שעה: 05:53:55 |
חבר מתאריך: 25.09.04 - שעה: 19:11:23
3,938 הודעות.
| |
|
#37401, "כנסי ליטל"
בתגובה להודעה מספר 0
|
מאמי אין פה הרבה מה לעשות חוץ מלהנציח...
להתמודד אי אפשר כי עד היום שאני חושב על בן דוד שלי אני בוכה.
אני לא פסימי זה פשוט ככה אבל הכי הרבה שאפר לעשות זה להיות חזק בשביל המשפחה וצריך להיות חזק בשביל עצמך...
את צריכה ללמוד לחיות בלעדיו למרות שזה מאוד קשה.
אם את רוצה לדבר אני תמיד אבל תמיד פה בשבילך
כנסי לאייסיקיו אם את רוצה לדבר על הכל 226514844
באמת ליטל
|
|
|
|
|
#37406, "ליטל אני רוצה להוסיף משו >"
בתגובה להודעה מספר 0
|
אנשים מתים, זה קיים בעולם ואין הרבה איך להתמודד עם זה.
איך שלא תרצי, מה שלא תעשי, המצב ימשיך להיות כמו שהוא, בין אם תבחרי להיזכר בזה כל רגע ולהתעצב בגלל זה.
אני חושב אחרת,
אני אוהב את המשפחה שלי, אוהב את החברה שלי, אוהב את החברים שלי, גם את המורים שלי והרבה אנשים שאני מכיר, איכפת לי מהם ולא הייתי רוצה שיקרה להם משהו רע,
אבל, אני לוקח בחשבון שהכל יכול לקרות, אני לא מאמין בשום דבר על-טבעי ולדעתי בנאדם שמת פשוט מת, אני לא חושב שיש עולם הבא וכד' - ותאמיני לי שלבנאדם כמוני יותר קשה לקבל מוות של קרוב,
מצד אנשים אחרים הם רואים את האהוב שלהם בגן עדן או במקום כזה או אחר, אנשים כמוני לא רואים אותם בשום מקום.
למה אני אומר לך את זה ? כי כשזה יקרה לי (והלוואי בזמן הכי רחוק שאפשר), אני אבכה, אהיה עצוב, אדע שאיזשהו עולם אחר (כל אדם הוא עולם!) שהיה מחובר לעולם שלי נגמר ואמשיך הלאה.
ואל תטעי, "אמשיך הלאה" זה לא לשכוח, לשכוח, להיזכר לפעמים, אפשר גם להזיל דמעה - אבל לא להיות כמו אותם אנשים שבשבילהם זה הסוף, כאלו אין מחר, יום יבוא ואת תתחתני, תלדי ילדים והם יהיו חשובים לך לא פחות מזה שהלך לך - וזו ההוכחה הכי טובה שעדיף להמשיך הלאה, כי בחיים האלו לא רק מאבדים אלא גם מוצאים/יוצרים עולמות חדשים.
את תהי בסדר. רק תסמכי על עצמך ולא להתייאש, חיים רק פעם אחת ונראה לי שלמדת את זה.. אז בחייך, תצאי מהמחשבות האלו כי חבל שתעבירי את ההרגשה שלך לאלו שאת חשובה להם. | " | שוב נשאר בין הקירות, מוצא אותך על הרצפה
נוגעת בדפי האמונה
בגופך יש כוח פרא להמשיך כי זאת הדרך,
דרך שתיתן לך הגנה
את נקרעת מבפנים, רואים אצלך על הפנים
ובידך סכין האמונה
רוצה אותי על המזבח, עם או בלי לילות ירח
בלי הנשיקה האחרונה... " - זאב נחמה.
ETHNIX.CO.IL |
|
|
|
|
kifkef | תאריך: 14.06.06 - שעה: 15:11:42 |
חבר מתאריך: 14.06.03 - שעה: 05:38:43
17,718 הודעות.
| |
|
#37415, "התמודדות עם אובדן, עם מוות, עם פרידה..."
בתגובה להודעה מספר 0
|
מתחילה
ברצון להתמודד איתו.
בהגעה למצב של
כן אכפת לי להמשיך
אני לא רוצה שהחיים שלי יהיו בזבל
אבל הם כן.
מה אני עושה?
וזה בדיוק מה ששאלת כאן.
התמודדות עם מוות נחלקת להמון שלבים, היא אורכת זמן, היא גורמת לחוסר מוטיבציה (ולפעמים זה גם בלתי נקלט) לחיפוש אחר מחליף
והיא קשה
היא מאוד קשה (מצד שני, מי אמר שזה יהיה קל?)
אז אחרי הפתיחה הזאת אני אציין שאני משתתף בצערך, ואני מבין את התחושות שעוברות בך (אולי לא מנסיון אבל פשוט מעצם האנושיות) ואני חייב להרגיע אותך
את בנאדם, וזה טבעי לחלוטין שאת מבוהלת ומפוחדת ומרגישה חרא ממה שקרה.
אבל למזלך, ישנו פיתרון
בתחילה אני ממליץ לך להשלים עם מה שקרה. אותו אחד שהלך לעולמו
הלך לעולמו
ואין לך מה לעשות עם זה.
לא משנה למה זה קרה, לא משנה כמה זה כאב שזה קרה וכמה זה לא פייר שזה קרה
כי זה קרה מסיבה מסויימת, זה כאב וזה ממש אבל ממש לא פייר
אבל זה קרה!
ואין לך שום דרך לשנות את זה.
השלב הבא הוא לא לחפש אשמים.
לא להגיד
הזנחתי אותו ובגלל זה זה קרה
ולמה זה? פה אני חוזר לשלב הקודם, משום שזסה קרה. ואם תאשימי את עצמך את לא תשני כלום אלא רק תתבאסי. תשלימי אם זה שזה קרה בגלל xy ואת לא צריכה להאשים אפ'חד בxy האלה. אלא פשוט להבין שהם קרו וללמוד מהם לקח.
עוד שלב הוא התמודדות תחושת הבדידות של אחרי.
האדם הלך וזה גורם לתחושת בידוד
הוא חסר לי!
איפה הוא?
למה הוא לא פה?
אני נוהג בשביל שלב זה להזכיר לי שאמנם הוא לא פה
אבל ההשפעות שלו עוד פה
מה שהוא לימד אותי, (כמו במות סבתי) נשאר בתוכי
הצחוק שהוא גרם לי
שאני נזכר בו
עדיין מעלה לי חיוך.
הו לא פה לעשות את זה
אבל הוא בהחלט שינה אותי, טומשנה אותי ועוזר לי כל פעם מחדש
גם אם הוא לא פה.
ודבר רביעי וחשוב שלמדתי מאח שלי, זה שאני לא מוכן להיות עצוב
ואני מזמין גם אותך
על זה שהוא הלך
למה?
משום שכל מה שנותר לי ממנו, זה צחוק, זה חיוכים, זו הנאה!
זה מה שהוא הותיר בי, זה מה שהוא גרם לי
וזה נותן לי סיבה רק להעריך אותו ולאהוב אותו
ולא להצטער על זה שהוא הלך לעולמו.
אלו מס' דברים כלליים שנועדו לפתור בעיות באופן כללי
אבל כל מקרה הוא לגופו
ולכן אם את צריכה עזרה -אישית- כלשהיא את -תמיד- מוזמנת לפנות אליי באייסיקיו
8903730
בברכה, כפיר - משתמש בכיר ;)
 - וזה ממששש לא באג ;)
האושר הוא דרך לא יעד
|
|
|
|
pop girl | תאריך: 14.06.06 - שעה: 18:42:43 |
חבר מתאריך: 24.02.05 - שעה: 18:00:33
3,070 הודעות.
| |
|
#37423, "חמודה"
בתגובה להודעה מספר 0
|
להתמודד עם מוות זה קשה זה עניין של תהליך
אבל את לא לבד יש לך את המשפחה ואת החברות הקרובות שתמיד היו ויהיו בשבילך תדברי איתן.
זה לוקח זמן עד שמסתגלים שוב אז יוצאים מזה לאט לאט.
קחי לך את הזמן ואני מבטיחה שתתאוששי.:)
אהבה==>לאהוב מישהו בגלל היתרונות ולהמשיך לאהוב שמגלים ת'חסרונות
|
|
|
|
ביגפוט | תאריך: 14.06.06 - שעה: 20:56:13 |
חבר מתאריך: 15.04.04 - שעה: 23:55:41
22,739 הודעות.
| |
|
#37432, "ליטל"
בתגובה להודעה מספר 0
נערך על-ידי Mercenary
|
אני בן למשפחה מבוגרת...
מאז שאני קטן, נפטרו המון קרובי משפחה היקרים לי יותר מכל :(
גם דוד שלי מת בתאונת עבודה...תאונה שטותית...
בהתחלה, כשמישהו נפטר, תמיד חשים ריקנות, יאוש ורצון להפסיק את החיים הללו.
אבל התחושות הללו דועכות לאט עם הזמן, והמוח מפסיק לחשוב על זה כל הזמן.
אסור לך לוותר כל-כך מהר.
אני בטוח שאם אותו אחד שנפטר היה יכול למסור לך הודעה מהמקום בו הוא נמצא עכשיו, הוא היה אומר לך להישאר בחיים ולהנות מהם במידת האפשר.
החיים הם מתנה, שנלקחת לפעמים מחלקנו, אך אלה שרוצים "להחזיר" אותה לא מבינים עד כמה הם ברי מזל.
אני מקווה שתפנימי את מה שנכתב עבורך בתגובה שלי ובשאר התגובות.
רוב התגובות נכתבו על פי נסיון אישי, מאנשים שהיו במצבך, ולכן את צריכה להפנים אותן...
אם תצטרכי אותי, אני תמיד מוכן לדבר ולהקשיב 169879500
משתתף בצערך =(
|
|
|
|
אחת-17 | תאריך: 15.06.06 - שעה: 21:57:09 |
חבר מתאריך: 07.06.05 - שעה: 11:26:27
118 הודעות.
| |
|
#37435, "תודה רבה לכם על מה שכתבתם"
בתגובה להודעה מספר 7
|
למרות שאין מילה אחת שיכולה לנחם על אובדן של אדם.
זה השבוע הכי נוראי בחיים שלי.. אני מנסה לעבור ולהמשיך הלאה אבל זה פשוט לא אפשרי.
אני חושבת שאני אסע לאנשהו לנקות את הראש.. ניסיתי להמשיך, יומיים שלמים שכל אחד מהם היה כמו נצח, אבל פשוט אי אפשר להתגבר. זו מועקה שתמיד נמצאת שם.
בכל אופן תודה רבה לכם... היה ממש נחמד לראות שבאמת התייחסתם למה שכתבתי והיה לכם אכפת.. אתם אחלה חבר'ה.
שיהיו לכם חיים שמחים ומאושרים תמיד..
ליטל.
|
|
|
|
kifkef | תאריך: 19.06.06 - שעה: 23:46:20 |
חבר מתאריך: 14.06.03 - שעה: 05:38:43
17,718 הודעות.
| |
|
#37482, "היי מה פתאום"
בתגובה להודעה מספר 8
|
לאן את בורחת?
יש לך דבר עצום להתמודד איתו.
יש לך הרבה דברים להפנים
תתחילי לעשות את זה זה הזמן
יש לך חיים מלאים ורחבים לפנייך
וזה לא יהיה אותו הדבר
אבל מי אמר שזה צריך להיות אותו הדבר?
זה לא יהיה אותו הדבר וזהו.
תשלימי אם זה
ותתחילי לאהוב את המצב החדש
ו..יש לך עוד המון טיפים=]
אגב
החיים שלנו לא יהיו מאושרים ויפים
הם כבהר מאושרים ויפים
וגם שלך
את פשוט צריכה להתסכל מהזווית הנכונה
בברכה, כפיר - משתמש בכיר ;)
- וזה ממששש לא באג ;)
האושר הוא דרך לא יעד
|
|
|
|
asaf141 | תאריך: 06.07.06 - שעה: 11:47:55 |
חבר מתאריך: 02.07.06 - שעה: 01:57:32
45 הודעות.
| |
|
#37771, "פשוט לא לחשוב על זה"
בתגובה להודעה מספר 0
|
|
|
|
#37772, "..."
בתגובה להודעה מספר 11
|
אמת אין הסבר או מילה שיכולה לנחם אדם שאיבד מישהו קרוב
זה אין ספק!
אבל השאלה היא מה הבן אדם הזה עושה עם זה קובר גם את עצמו או שמנסה להמשיך בחיים
הכל עינין של בחירה עם כמה שזה נישמע קר צריך להמשיך בחיים נכון שתמיד תהיה תפינה החמה....בלב
בהצלחה.
|
|
|
|
|
#37953, "אל תחשבי כך."
בתגובה להודעה מספר 0
|
החיים שלך הם המתנה הכי גדולה שניתנה לך בחיים.
תביני,כל בנאדם שנפטר,נולד מישהו חדש.
אני מבינה שהבנאדם יקר,כי גם לי קרו לא פחות אובדנים
פשוט-מתגברים.
כמובן,מותר לך לבכות,מותר לך להרגיש רע אבל זה יעבור.
תזכרי את דבריי.
-ספיר-
|
|
|
|
|
#37975, "זה חלק מהחיים.."
בתגובה להודעה מספר 0
|
זה חלק מהחיים, אין מה לעשות כדי שזה
יעבור, את תמיד תרגישי תעצב ותמיד
תזכרי, אבל את לא תועילי בכלום אם
תתאבדי, את רק תעשי דברים גרוע
יותר..
|
|
|
|
