קורס הטיס של חיל האוויר הישראלי מכשיר אנשי צוות אוויר, קצינים לוחמים בכלי טיס - טייסים, נווטים ומכוננים. הקורס נחשב לקורס היוקרתי ביותר בצה"ל לצד קורס חובלים, משכו שלוש שנים, ונערך, ברובו, בבית הספר לטיסה בבסיס חצרים (ליד באר שבע). בוגרי הקורס מקבלים דרגת סגן, ותואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון. הבוגרים מתחייבים לשירות קבע בן תשע שנים. רק אחד מחמישה חניכים זוכה לסיים את הקורס.

שלבי הקבלה לקורס

* מבחנים פסיכוטכניים מיוחדים בלשכת הגיוס - בדיקת קואורדינציה, כושר טכני מעשי, תפיסה צורנית, הבנה טכנית עיונית וזריזות ידיים.

* מבחנים פסיכוטכניים ופסיכולוגיים ביחידת המיון של חיל האוויר - בדיקת חלוקת קשב, מבחני אישיות, תפיסה מרחבית, ראיון עם פסיכולוג ומבחנים בסיסיים לבדיקת כושר טיסה.

* בדיקות רפואיות ביחידת הרפואה של חיל האוויר (ירפ"א) - בדיקת דגימות במעבדה, בדיקות ראייה ועיניים, בדיקות שמיעה ובדיקות נוספות. הפרופיל הרפואי המינימלי לקבלה לקורס הוא פרופיל 82. הסעיפים הרפואיים הפוסלים העיקריים (בלי קשר לגובה הפרופיל): מחלת אסטמה פעילה, מיגרנות (התקפי כאב ראש כרוניים), בעיות אורטופדיות קשות ובעיות שמיעה.

* גיבוש בן שישה ימים, שנערך לפני הגיוס, בבית הספר לטיסה - סדרת מיון מרוכזת, שכוללת מאמץ גופני מרוכז, תרגילי מנהיגות ומחשבה במצבי לחץ ועוד. מפקדי הכיתות (המ"כים) בגיבוש הם בדרך כלל חניכים בשלב מסלולים של קורס הטיס, או חניכים בקורס מדריכי-טיסה (מדר"ט).
שלבי הקורס

* מכין - השלב הראשון, נמשך כשישה חודשים. כולל טירונות חי"ר (שמונה שבועות), לימודי תעופה (מתמטיקה ופיזיקה), לימודים אקדמיים (שישה שבועות), וטיסות מיון במטוס סנונית ("צ'ק סנונית", ארבעה שבועות).

* בסיסי - נמשך כחמישה חודשים. שלב קרקעי, שכולל סדרות חי"ר מורכבות (ניווט, הישרדות ועוד), קורס צניחה, סדנת מילוט, הסמכה לקצונה ולימודים אקדמיים (חמישה שבועות). בסיום השלב עוברים החניכים טיסות מבחן במטוסי צוקית, לפני החלוקה למגמות (קרב, מסוקים, נווטים ומכוננים). חניכים שמודחים מהקורס בשלב טיסות המיון, יכולים לבקש להתקבל לקורס מפעילי כטב"מ (כלי טיס בלתי מאויש, שירות הכפוף לתהליכי מיון נוספים והתחייבות לשירות קבע ממושך), או לבחור לשרת כקצינים בחיל - בתפקיד בקרים או קציני מודיעין.

* ראשוני - נמשך כשישה חודשים. לאחר החלוקה למגמות, לומדים החניכים מיומנויות הטסה בסיסיות של המטוס.

* מבואות ומסלולים - שני שלבים בהם לומדים החניכים את מרבית המכסה להענקת תואר ראשון. שני שלבים אלו, הנקראים "שנת ההשכלה", נמשכים כשנה. לימודים אקדמיים רצופים לתואר ראשון, מטעם אוניברסיטת בן-גוריון. שנת הלימודים האינטנסיבית (לא מקבילה לשנת לימודים רגילה באוניברסיטה) מורכבת משלושה סמסטרים, בני 13 שבועות כל אחד. ארבעת מסלולי הלימוד לתואר: מתמטיקה ומדעי המחשב, ניהול טכנולוגיות מידע, כלכלה וניהול, פוליטיקה, ממשל וניהול. בנוסף, לומדים החניכים נושאים צבאיים, נושאים תעופתיים ושלושה קורסים באנגלית.

* מתקדם - השלב האחרון. רכישת מיומנויות ההטסה המתקדמות של המטוס, וסיום הלימודים האקדמיים. בסיום השלב מקבלים הבוגרים דרגת סגן, כנפי טיס ותואר ראשון. הנווטים והמכוננים מוצבים בטייסות, והטייסים עוברים לקורס האימון המבצעי (קא"מ) - קורס שמתבצע בתוך טייסת מבצעית, נמשך כחצי שנה, ותפקידו להכין את הטייסים למשימות המבצעיות של החיל. קא"מ קרב נערך על מטוסי סקייהוק ועל מטוסי נץ, קא"מ מסוקים נערך על מסוקי ינשוף, קא"מ מסק"ר (מסוקי קרב) נערך על מסוקי קוברה, וקא"מ תובלה נערך על מטוסי צופית.

מגמות הקורס

* טייס קרב - בשלב הראשוני על מטוס צוקית: הפעלת והטסת המטוס, תרגילי אירובטיקה, טיסות ניווט, לילה, מבנה ונוהלי חירום. בשלב המתקדם על מטוס סקייהוק: טיסות קרביות, תקיפת מטרות וקרבות אוויר.

* טייס מסוקים - בשלב הראשוני על מסוק סייפן: יסודות ההטסה, טיסות מיוחדות ותרגילים. בשלב המתקדם (מסוקי סער) על מסוק ינשוף: טיסות ומשימות בסיסיות ומורכבות (לרבות נחיתה לחילוץ, הנחתת כוחות, והתמודדות עם בעיות ואיומים). בשלב המתקדם (מסוקי קרב) על מסוק קוברה: טיסות ומשימות שונות, לרבות משימות תקיפה.

* טייס תובלה - בשלב המתקדם, על מטוס צופית (מטוס דו-מנועי מבצעי מתקדם). תפעול והטסת המטוס בתנאים שונים, תרגול מצבי חירום, אימוני חירום במדמה טיסה (סימולטור) והכשרה לתפקיד קברניט (מפקד מטוס).

* נווט קרב - בשלב הראשוני על מטוס צוקית: טיסה קרבית, ניווט, תקיפה במבנים, קרבות אוויר ועבודת צוות. הנווטים יושבים במושב האחורי של תא הטייס. בשלב המתקדם על מטוסי צוקית וסקייהוק: גיחות מורכבות, קרבות אוויר, תרגול מצבי חירום בסימולטורים, יירוטים ושימוש במערכות נשק מתקדמות.

* נווט תובלה - בשלב הראשוני על מטוסי צופית והרקולס: ניווט, הכרת הארץ ופתרון בעיות. בשלב המתקדם על מטוס הרקולס: משימות מורכבות, לילה, מודיעין ומצבי חירום.

* מכונן אוויר - איש צוות חיוני במיוחד במטוסי תובלה, שאחראי על הפעלת מערכות המטוס השונות (דלק, חשמל, מנוע ועוד). מבצע טיפול, בקרה וניתוח בעיות. שמו האזרחי של המקצוע הוא "מהנדס טיס". בשלב הראשוני: הכרת והפעלת המערכות, טיפול בתקלות ומצבי חירום. בשלב המתקדם: סדרות אימון מורכבות, ומצבי חירום מורכבים.

מטוסי בית הספר לטיסה
גרוב G-120A "סנונית"
הגדל
גרוב G-120A "סנונית"
A4 סקייהוק "עייט"
הגדל
A4 סקייהוק "עייט"

* גרוב G-120A (סנונית) - מטוס בוכנה דו-מושבי, מתוצרת חברת "גרוב" הגרמנית. החליף בשנת 2002 את הפייפר כמטוס המיון והאימון הבסיסי של פרחי הטיס. מטוסי הסנונית לא נרכשו על ידי החיל, אלא מוחכרים מחברת אלביט, שגם מבצעת להם את האחזקה השוטפת. מהירותו המירבית 420 קמ"ש.

* צוקית - מטוס אימון סילוני, למיון ולאימון פרחי טיס. פותח בתעשייה האווירית, על בסיס מטוס הפוגה-מגיסטר הצרפתי, ששימש כמטוס קרב והדרכה משנת 1960. נכנס לשירות בשנת 1983. מהירותו המירבית 680 קמ"ש.

* סקייהוק (עיט) - מטוס תקיפה וסיוע לכוחות קרקע, מתוצרת ארצות הברית. נכנס לשירות בשנת 1967. מהירותו המירבית 1,170 קמ"ש.

* צופית - מטוס מודיעין מבצעי, מתוצרת ארצות הברית. נכנס לשירות בשנת 1990. מהירותו המירבית 530 קמ"ש.

* בואינג 707 (ראם) - מטוס תובלה כבד, מתוצרת ארצות הברית. נכנס לשירות בשנת 1973. מהירותו המירבית 900 קמ"ש.

* הרקולס (קרנף) - מטוס תובלה בינוני, מתוצרת ארצות הברית. נכנס לשירות בשנת 1971. מהירותו המירבית 620 קמ"ש.

* בל 206 (סייפן) - מסוק תובלה קל, מתוצרת ארצות הברית. נכנס לשירות בשנת 1971. מהירותו המירבית 200 קמ"ש.

* קוברה (צפע) - מסוק קרב מתוצרת ארצות הברית. נכנס לשירות בשנת 1975. מהירותו המירבית 230 קמ"ש.

* בלק-הוק (ינשוף) - מסוק תובלה בינוני, מתוצרת ארצות הברית. נכנס לשירות בשנת 1994. מהירותו המירבית 270 קמ"ש.

<עריכה> נשים בקורס טיס

בשנים הראשונות של החיל שירתו מספר נשים כטייסות תובלה. שתיים מהן היו זהרה לביטוב, שהייתה טייסת תובלה בעת מלחמת השחרור ונהרגה בהתרסקות מטוסה ויעל רום שהייתה טייסת DC-3 דקוטה והשתתפה בהצנחת הכוחות במבצע קדש. לאחר מספר נסיונות חוזרים לשילוב נשים ונפילתן מהקורס במהלכו, לא הוזמנו נשים לקורס הטיס.

אליס מילר, קצינה בחיל האוויר, עתרה לבג"ץ נגד הרמטכ"ל ושר הביטחון בשנת 1994, בדרישה לחייב את החיל לזמן אותה למבדקי טיס. מפקד החיל דאז, האלוף הרצל בודינגר, התנגד לדרישתה. בג"ץ קיבל את עתירתה, ופסק שיש להפסיק את האפליה בין נשים לגברים בקורס הטיס. מילר עצמה נכשלה במבדקי המיון (בשלב הראיון עם הפסיכולוג, ), אך מאבקה פתח את הקורס היוקרתי לנשים ופתח פתח לשינוי מעמד הנשים בצה"ל.

בדצמבר 1998 סיימה אשה ראשונה את הקורס: סג"מ שרי מרעננה, נווטת קרב, הוצבה בטייסת F-16. ביוני 2001 סג"מ רוני מקיבוץ לוחמי הגטאות סיימה את הקורס כטייסת קרב, והיא טייסת הקרב הראשונה של החיל (רוני היא נכדתו של אנטק צוקרמן, שהיה סגן מפקד מרד גטו ורשה). שתי נשים נוספות סיימו את הקורס כנווטות קרב. ביוני 2002 סיימה סג"מ י' את הקורס כטייסת תובלה. בדצמבר 2003 סיימו שלוש נשים את הקורס: סג"מ ע' כנווטת קרב, סג"מ מ' כטייסת מסוקי קרב, וסג"מ נ' כטייסת מסוקי סער. עד דצמבר 2005 סיימו את הקורס שמונה נשים, ובקורס שהסתיים בדצמבר סיימו שלוש נשים, ובקורס האחרון (קורס 152) סיימה אישה יחידה את הקורס כנווטת קרב - סגן י'.