בישראל נקראים חיילי וחיילות המילואים של צבא ההגנה לישראל לעזוב את משפחתם ואת עבודתם למשך תקופה קצובה, ולעמוד לשירות המדינה. רבים מאנשי המילואים משרתים ביחידות בהן שרתו בשירות סדיר.

הקצין המקצועי הממונה על מערך המילואים בצה"ל הוא קצין מילואים ראשי (בראשי תיבות: קמל"ר), קצין בדרגת תת־אלוף.

חיילי המילואים הם אזרחים בגילאי 21 עד 42, הנקראים לשירות צבאי במצבי חירום (בעזרת צו 8 - פקודת הגיוס המיידית של חיילי המילואים לצה"ל), ולצרכי הכשרה ואימונים. בפועל, נקראים חיילי המילואים גם לביצוע משימות אשר הינן בשגרת הצבא.

מכסת השירות של חיילי המילואים הינה 36 ימים בשנה. מקצועות נדרשים, כדוגמת רופאים וכן קצינים, יכולים להקרא לתקופות ממושכות יותר, באישורים מיוחדים.

על פי החוק, מפוצים חיילי המילואים על ידי קצבה מהביטוח הלאומי, המשולמת למעביד (במידה והם שכירים), ואילו המעביד מחוייב לשלם להם את משכורתם המלאה לה היו זוכים לו עבדו במשך כל אותה התקופה.

סטודנטים המשרתים במילואים זכאים להקלות מיוחדות הן מצה"ל והן מהמוסד האקדמי בו הם לומדים. ההקלות כוללות קיצור שירות, התחשבות בתקופת בחינות, מתן מועדים מיוחדים לבחינות (מועדי ג'), והנחה בשירותי צילום מסמכים. בפועל, רבות מההקלות אינן מיושמות, וסטודנטים רבים אף נתקלים ביחס עויין באקדמיה מסיבות פוליטיות.

לאחרונה מצוין יום המילואים ביום ל"ג בעומר, כדי לעורר אהדה ציבורית והערכה למשרתים במערך המילואים.

שירות נשים במילואים

עד לאמצע שנות התשעים שירות נשים במילואים היה נדיר. עם פתיחת מקצועות צבאיים רבים בפני נשים, נדרשו חיילות רבות להסכים לשירות מילואים לאחר שחרורן כתנאי לקבלת תפקידים מסוימים. נשים רווקות משרתות במילואים עד לגיל 24 (או 34 במקצועות מיוחדים). נשים נשואות משרתות במקרים מיוחדים, ונשים במהלך הריון או אחריו אינן משרתות כלל.


כיום מבצעים את שירות המילואים מספר מועט של גברים ונשים, בעיקר בעלי עבר קרבי, בעוד חלק גדול מאזרחי ישראל אינם נקראים לשירות המילואים. סוגיה זאת גרמה, במקרים רבים, לתחושות קיפוח בקרב המגזרים המשרתים במילואים.אאדוםם ססוףף