יסעור הוא כינויו בחיל האוויר הישראלי של המסוק סיקורסקי CH-53, שהוא
מסוק התובלה הכבד ביותר במערב, מתוצרת ארצות הברית.





המסוק פותח עפ"י דרישות חיל הנחתים האמריקני, ונושאות המסוקים של הצי. הוא טס לראשונה בשנת 1964, נכנס לשירות בשנת 1966, והשתתף במלחמת וייטנאם. ליסעור שני מנועי סילון, רוטור ראשי בעל שישה להבים, רוטור אחורי בעל ארבעה להבים, והוא יכול לשאת בבטנו עד 55 לוחמים או שני כלי רכב. הוא יכול לשאת מטען חיצוני במשקל של 9 טון. בזמן טיסה ישנם שלושה אנשי צוות במסוק: הקברניט שמבצע את מלאכת ההטסה, טייס המשנה שבעבר היה מנווט בעזרת מפות - אך כיום עוזר לקברניט במלאכת ההטסה, והמכונאי המוטס שאחראי על מערכות מוטסות ולכל מה שקורה בבטן המטוס ומדווח על כך לטייסים.



מהירותו המירבית היא 300 קמ"ש, טווח הטיסה שלו הוא 1640 ק"מ, ומשקלו המירבי הוא 19 טון.

את מסוק היסעור רכשו מדינות מעטות בלבד ובהן ישראל, גרמניה, יפן, איראן, ארצות הברית ואוסטריה. רק לישראל, ארצות הברית וגרמניה יש צי גדול, לכל שאר המדינות יש מספר קטן של מסוקים וחלקם אף לא בשימוש.

בשנת 1981 נכנס לשירות בצבא ארצות הברית דגם של המסוק המאופיין בשלושה מנועים, ברוטור ראשי בעל שבעה להבים וברוטור אחורי מוגדל.



את מסוק היסעור רכשה ישראל בשנת 1969 וכיום ישנן שתי טייסות יסעורים. כאשר מגיע טייס צעיר לטייסת הוא עובר סדרת הכשרות שנמשכות בין שנה לשנתיים, ומכשירות אותו למקצועו העתידי כקברניט.

מסוק היסעור משמש לפינוי, חילוץ והובלת כוחות. יחידת החילוץ והפינוי בהיטס (669) עושה שימוש רב במסוקי היסעור.

הישג יוצא דופן של מסוק היסעור הוא מבצע תרנגול 53 שנערך במהלך מלחמת ההתשה, ובו נחטף ממצרים, ב-26 בדצמבר 1969, מתקן מכ"ם, שמשקלו עלה על מגבלות המטען המירבי של היסעור.

אף שהמסוק משמש לתובלה של חיילים, הוסבה בסוף 2001 מערכת ישראלית ראשונה מסוגה בעולם של טיל קרקע-קרקע מונחה לייזר "נמרוד", לצורך הגנה על המסוק מאיומים קרקעיים ואוויריים. המסוק יכול לשאת שמונה טילים כאלו, שהטווח שלהם הוא 20 ק"מ, במקום מיכלי הדלק הנתיקים.

מסוקי היסעור של חיל האוויר הישראלי, שעברו השבחה טכנולוגית, מכונים "יסעור 2000".

תאונות
מסוק היסעור היה מעורב במספר תאונות קטלניות:

ב-19 באפריל 1974 התנגשו שני יסעורים בזמן נחיתה בשדה התעופה מחניים, ושבעה מנוסעיהם נהרגו.
אסון הנ"ד: ב-10 במאי 1977, במהלך טיסה בגובה נמוך בעת אימון בבקעת הירדן, שישה קילומטרים צפונית ליריחו התנגש יסעור עמוס לוחמים בקרקע. כל נוסעי המסוק נהרגו: 44 צנחנים, ועשרה אנשי צוות אוויר. בעקבות מסקנות ועדת החקירה, הוגבל מספר הלוחמים המותר להטסה ביסעור ל-33 איש ועוד שלושה אנשי צוות.
ב-10 במאי 1977 - יסעור מטייסת "דורסי הלילה", יצא לבצע תידלוק. תוך כדי טיסה התפרק אחד מלהבי הרוטור. המסוק התרסק והטייסים נהרגו.
ב-29 בדצמבר 1988 התרסק יסעור בעת הנחת אבן גבול מספר 51 בין ישראל ומצרים. הקברניט, סרן מרדכי שרון, נהרג. שלושת אנשי הצוות האחרים - טייס המשנה, המכונאי המוטס ועוזר המכונאי המוטס - נפצעו.
אסון המסוקים: ב-4 בפברואר 1997 התנגשו שני מסוקי יסעור זה בזה בשמי צפון הארץ, בעת שהובילו לוחמים לדרום לבנון. כל 73 חיילי צה"ל שהיו במסוקים נהרגו. הסיבה לתאונה הייתה, כנראה, חוסר הקפדה על כללי הבטיחות בטיסה, שהיו חלקיים ובעייתיים ממילא. בעקבות התאונה ומסקנות ועדת עברי שחקרה אותה, נערכו רפורמות עמוקות במערך המסוקים של חיל האוויר - ביניהן חידוד והשלמת הוראות הבטיחות בטיסה, הקמת להק אוויר למסוקים שבראשו עומד קצין בדרגת תא"ל, והצבת טייסים איכותיים יותר במערך המסוקים (באופן מסורתי, בסיומו של קורס הטיס הוצבו הטייסים הטובים ביותר במערך מטוסי הקרב, וטייסים טובים פחות הוצבו במערך מסוקי התובלה).