זבנג.נט

ה ו י ד ו י לשפוך את הלב ! הודעה זו נכתבה על-ידי אלדד דרבוקות בתאריך: 16.02.04 - שעה: 17:32:53 החיים מלאים ברגעים יפים ויפים פחות אך כל רגע הוא חויוה בפני עצמו יש רגעים שכבר שכחנו ויש רגעים שלעולם נזכור כל מי שרוצה מוזמן לספר לנו על הרגע/תקופה הקשה ביותר בחייו כמובן שאני אתחיל התקופה הקשה בחיי הייתה בכיתה ה שעברתי דירה התגעגעתי כל כך לחברים ולשכונה הקודמת (ותבינו שנשארתי בחולון) אבל בתור ילד זה היה קשה זה שבר אותי ושבר לי את הלב עד סוף השנה כבר התרגלתי אבל בלב שלי ובזכרון אני עדיין מצטמרר להזכר ברגעים האלה אני מצליח לחזור לאותה הרגשה של לפני 7-8 שנים רגע קשה מאוד מאוד בחיי זה שאחת הילדות שאני הכי אוהב בעולם התגייסה לצבא אני כל כך מתגעגע אליה ! אני בטוח שהיו עוד רגעים עצובים לאותה התקופה שהזמן השכיח ממני אבל סך הכל ברוך השם מבסוט מחיי ואני חושב שכולנו צריכים להיות...!
התקופה הכי קשה בחיי זה עכשיו הודעה זו נכתבה על-ידי white lighter בתאריך: 16.02.04 - שעה: 18:08:43 עברנו דירה לפני שנה ואני מה זה מתגעגע וגם יש לי יתר מדיי לחץ מהלימודים (כיתה מדעית) אני מתמוטט
אני לא יספר את סיפור חיי הודעה זו נכתבה על-ידי הפנטגון בתאריך: 16.02.04 - שעה: 18:10:51 בס"ד אני יספר על השנה האחרונה מי שמכיר אותי יודע שאני דתי.. אבל.. בחיים לא יצאתי עם בנות דתיות.. תמיד ניקשרתי יותר לבנות החילוניות.. ולא ביגלל שהם אאדוםם הציעו לי תמיד.. ססוףף ביום העצמאות האחרון קיבלתי טלפון מחבר בשעות הצהריים שבסוף הוא לא יתקלט באיזה מועדון בראשון לציון.. אני הייתי מבואס רצח.. כי כרטיס לא קניתי כי סמכתי עליו.. חשבתי על איזה יום חרא הולך להיות ובאסה של החיים.. בערב אני רואה את חבר שלי <דתי> יוצא אני שואל אותו לאן הוא אומר לי סתם לטיילת בבת-ים ואחרי זה לגן העיר שאלתי אותו.. יהיה כוסיות? הוא אומר לי.. איך לא :) אני אומר לו חכה אני יבוא איתך.. באמת הלכתי איתו. בנות היו.. כוסיות? בעעעעעעע קניתי ספריי שלג והתחלתי לשפריץ אאדוםם תרתי משמע ססוףף על בנות חחחחחח חבר שלי אומר לי בוא נלך לגן העיר אנחנו הולכים לשם ואז אני רואה אותה..ילדה עם חצאית<דתיה> ואי ואי ואי.. כן.. זאת עענקק אושרת ססוףף פעם ראשונה שאני רואה אותה שמתי עליה עין..:) נידבקתי לחברה שלה שהייתה מכוערת רצח :) והבנתי גם שהחברה שלה גרה ביניין ממני :) סגרנו לדבר בהמשך השבוע הבטתי עוד פעם באושרת <אחרי זה היא סיפרה לי שהיא לא זוכרת אותי מאותו ערב> חודש וחצי אני בקשר עם כל החברות של אושרת אולי 5.. בטלפון יום יום פגישות וכדו.. הם התלהבו ממני וכל אחת רצתה אותי.. אבל הם לא ידעו שאני נימצא איתם רק בשביל להיות קרוב לדבר האמיתי.. לאחר החודש וחצי.. התקרבתי לאושרת. באותו ערב סגרנו חברות:) מכאן התחילה התקופה הכי יפה בחיי.. פתאום אני מרגיש שאני מחייך גם כשקשה.. ואני נישבע לכם הייתי מזה מאושר!! הרגשתי שכל הבנות שהיו לפניה.. לא משתהוות אליה.. הבנתי מה היא זאת אאדוםם א-ה-ב-ה ססוףף לאחר חודש וחצי ניפרדנו ועברה עלי תקופה קשה.. אבל יצאתי ממנה :) לאחר חודש. כן כן.. חזרנו.. הייתי המאושר באדם.. <לא ארחיב> לפני חודשיים ניפרנו.. וכאן אני לא ירחיב כי מי שמכיר אותי אישית יודע שהתקופה הזאת היא הקשה בחיי.. התפילה שלי היא שאני והיא נחזור.. כי לשכוח אותה.. איננני יכול חרוז הא..?:) ייאלה ספרו על התקופה שלכם..
תקופה מממ השנה האחרונה ...... הודעה זו נכתבה על-ידי לא_חשובה בתאריך: 16.02.04 - שעה: 18:23:34 פתאום נהיה לי קשה עם המורים בצורה מוזרה ואז.........כל הקטע עם הסרגל ...... ואחר כך ילד מהשכבה שלי התאבד .... וזה הביא לי ת'מחשבה על לעשות גם ....כאילו כולם ישבו המומים כזה חשבו וואי למה הוא עשה את זה וכאלה ורק אני וואי למה הוא לא קרא לי .... >זה גם הפעם הראשונה שכתבתי שיר< וגם הקטע שרק עכשיו התחלתי לקלוט שחברה שלי מתה מסרטן כי שהיא מתה לפני שנתיים הייתי קטנה ולא הבנתי את זה=/ ואז כל הקטע עם אח שלי ..........שגיליתי שהוא היא מכור לסמים ושעכשיו הוא נגמל וזה .....וההורים שלי אז לא היו הרבה בבית והיו איתו וכל התשומת לב הלכה אליו והייתי רגילה להיות הקטנה ושכולם כאילו איתי ... ואז גרמתי לעצמי להתעלף עם כדורים והתחלתי לחתוך ת'צמי רציני .....ובלעעע לעשות מלא נסיונות על הגוף שלי ..... וזה ככה עד עכשיו ....=/
ילדונת, כנסי לפה וכנסי מהר- הודעה זו נכתבה על-ידי kitchy בתאריך: 16.02.04 - שעה: 21:55:47 דבר ראשון, אפשר להבין שקשה לך בחיים... אבל מצד שני- למי לא? תביני, אני לפני חודש וחצי איבדתי את אבא שלי.... הוא נפטר... אז מה אני אמורה לעשות? עצם העובדה שהחיים שלו נעצרו לא אומרת שגם החיים שלי צריכים לעצור זה לא מה שאבא שלי היה רוצה בשבילי, וגם לא מה שאיחלתי לעצמי... מתוקה, תפנימי משפט חכם "אם לא היה סבל, לא היתה חמלה"... מצבור של רגעים קשים כמו שתיארת וכמו שתיארתי וכמו שכל אחד בטח עובר, הוא עבר, הסטוריה שלמה שמעצבת את החיים שלנו... זה רק יחשל אותך ויכין אותך לבאות.... אל תתייאשי...עדיין לא.. יש כל כך הרבה שמחכה לכולנו שם...וזה לא כל כך רחוק... ועוד משהו... את הרי לא באמת רוצה למות... כי מי שרוצה להתאבד גם מצליח... תפסיקי את ההתנהגות המזוכיסטית הזו, ותקחי את עצמך בידיים... ככה את רוצה שייזכרו אותך? חלשת אופי שלא מסוגלת לעבור משבר? לא נראה לי... מכל רע תפיקי את הטוב, תשכילי ותלמדי... זה המתכון לחיים מאושרים.... שיהיה לך רק טוב ובהצלחה....
אני מסכים עם כל מה שהילה אמרה ! הודעה זו נכתבה על-ידי אלדד דרבוקות בתאריך: 16.02.04 - שעה: 22:14:02 הילה זה היה פשוט יפה ואמיתי מהלב תביני מתוקה (הכוונה ל"לא חשובה") את חשובה מאוד וחבל שאת מגדירה את עצמך ככה כי האדם מעצב לעצמו את האישיות לגבי חוץ מי שמזלזל בעצמו בעצם למה שאחרים לא יזלזלו בו?! תביני אני קראתי את כל מה שרשמת אבל ברוך השם לכולנו יש צרות ויש כזה משפט "בלי גיהנום לא היה גן עדן" בלי רע לא היינו יודעים מזה טוב אסור לנו לשקוע ברחמיים עצמים צריכים להתחזק ולהאחז בכל פיסה של נחמה ולהמשיך הלאה יש עובדת בחיים מי שיתכחש להם בסופו של דבר הם יתנגשו בו ולנצח נסיבות אף אדם לא יכול !!! מאוד אכפת לי ממך והיה לי עצוב לקרוא את מה שכתבת בנוגע למה שאת עושה לעצמך כי זה לא מגיע לך בכלל אני נשבר לראות בנות עצובות בבקשה אם את רוצה את יותר ממוזמנת אלי לאיסקיו 174402437 מי יתן ונדע רק טוב!
איי אייי ........... הודעה זו נכתבה על-ידי Adi_Dosh בתאריך: 17.02.04 - שעה: 14:12:05 אז ככה.. התקופה הכי קשה בחיים שלי היא בעצם זאת שאני עוברת בחצי שנה האחרונה.. לפני בערך 10 חודשים משהו כזה בייתי בקשר איזה 4 חודשים עם בנאדם שלא ראיתי בחיים לא יצא לנעו להיפגש פשוט כי גרנו די רחוק ואז אחרי 4 חודש כמעט הכרתי בנאדם (טל) שאיך שהכרנו הוא היה ממש מושלם הוא דאג להראות לי כמה הוא רוצה אותי ולא יוותר עליי בחיים וכו' וכו'.. והיה לי נורא קשה כי הייתי בקשר עם הקודם ולא רציתי לפגוע בקודם אבל רציתי את טל.. והיו המון רגעים של התלבטויות וכל מיני כאלה ולבסוף טל עמד להתייאש והוא שלח לי שיר "שיר פרידה-יהודה סיני" והכל היה כמעט סגור על זה שפשוט נעזוב תעניין ואז הלכתי לאיזה אירוע שהיה לי.. ושם פתאום התנגן השיר ואני פשוט התחלתי לבכות והבנתי שאני לא מוותרת עליו אני רוצה אותו.. בקיצור היינו ביחד ואת הסיפור הזה בערך כולם מכירים כבר היינו ביחד ניפרדנו המון רבנו המון והבנו כמה פעמים שאנחנו פשוט לא קשורים אבל מה לעשות אני עדיין אוהבת אותו וקשה לי הייתי כל כך מאושרת עם כל זה שרבנו הרבה והקשר שלנו לא היה מושלם שבעולם היו הרבה מכשולים אבל הייתי מאושרת הייתי ילדה עם שמחת חיים.. ועכשיו אחרי חצי שנה של קשר ביני ובין טל הוא הילד שלימד אותי מהי אהבה אבל גם לימד אותי מהי האכזבה והפגיעה הכי חזקה .. והוא פגע בי והרס לי את הדבר הכי יפה שיכול להיות אאדוםם-האהבה-ססוףף לאחרונה הבנתי גיליתי (תקראו לזה איך שאתם רוצים) שהכל היה מן שקר גדול חייתי במן בועה.. ולחזור ולהאמין שוב באהבה יהיה לי מאוד קשה .. בגללו אני מפחדת שוב להתאהב.. כי יש משפט שאומר "ברגעי עצבות ברגעי כאב היה עדיף למות ולא להתאהב.." שפשוט אצלי הרגעי כאב והעצבות לא עוזבים לא נותנים מנוחה.. והיום מצד אחד אני בחיים אבל בחיים לא יצטער על הרגע שהכרתי את הבנאדם הזה כי הוא הבנאדם הכי מושלם שאני הכי אהבתי אוהבת ויאהב אי פעם... ומצד שני הייתי רוצה לחזור אחרונה ושכל זה לא יקרה שאני לא ידע מהי אכזבה....
אני מצטערת =/ הודעה זו נכתבה על-ידי לא_חשובה בתאריך: 17.02.04 - שעה: 14:26:37 אני יודעת שאחרי כל רע יבוא טוב ואחרי כל ירידה יש עליה ואחרי השפל תבוא הגאות >או הפוך:)< בכל מקרה ....זה לא קשור....זה גם לא מזוכיסטיות.....אני שונאת כאב . אבל זאת דרך התמודדות ...אף פעם לא ידעתי להתמודד ....אני לא חושבת שמשו ישנה את זה.....תמיד הרמתי ידיים בבעיות קטנות וקשות .. כל הקטע של המוות פה ואח שלי ....למדתי מזה המון לטוב ולרע.... אבל מה לעשות אצלי זה לא תמיד חשיבה נכונה.....בשביל אחרים זה מדליק נורה אדומה להתרחק ....אצלי זה פשוט לחשוב איך אני יכולה גם ...מאיפה היה לו ת'אומץ ....יש לי חשיבה אחרת ...ואני לא הולכת להצטער על זה. זה הורס לי וזה תורם לי :) אני לא הולכת לסיים ת'חיים שלי כי שלהם הסתיימו למרות שהייתי בשמחה מחליפה איתם ....זה כל מיני דברים שלא את כולם כתוב שם ...ולא אני לא מרחמת על עצמי....רציתם שאני אגיד תקופה אמרתי .... יש ויהיו דברים יותר גרועים ממני....אבל כל דבר משפיע אחרת ...ועלי זה השפיע וזהו .
נו ברור.. הודעה זו נכתבה על-ידי Adi_Dosh בתאריך: 17.02.04 - שעה: 14:37:30 גם אני די ככה שכולם שואלים למה הוא עשה את זה אני גם שואלת מאיפה היה לו תאומץ והלוואי עליי.. כי עכשיו במיוחד הכל הכל הולך לי נאחס.. גם החצי שנה האחרונה כל מה שעבר עליי זה גרם לי פשוט לא ללמוד בכלל פשוט כלוםלא לעשות.. כל מבחן הגשתי ריק אבל ריקקקק שיעורי בית ממש .. מי עשה בכלל אז גם אני שואלת וואי מאיפה היה לו תאומץ איך הוא הצליח ואני מאמינה שעוד הרבה כמונו יש.. אבל אני קצת שונה ממך בעניןן שהפחד הכי גדול שלי הוא הכאב בעצם ולא המוות.. אני לא מסוגלת להכאיב לעצמי בתור עונש.. כואב לי מספיק גם ככה וכואב לי באמת יש כאלה שאורמים בתור ביטוי כאילו תקוע לי סכין בלב אצלי אני באמת מרגישה ככה כל האיזור פשוט חנוק לי בלעדיו הכל ניהיה כבד וקשה לי פתאום ואני לא מסוגלת כשאני בוכה.. אני בכלל נחנקת ואין מה לעשות אני מקווה שזה יעבור לי כמה שיותר מהר..
עדיייי תרגישי טוב =/ הודעה זו נכתבה על-ידי לא_חשובה בתאריך: 17.02.04 - שעה: 14:51:52 אבל זה מה שאמרתי לכם ....שכל אחד והפאקים שלו.... אם אצלי זאת דרך המחשבה....אז באסה שלי .... כאילו .....באותו רגע זה כל כך הרבה כעס שהדבר האחרון שכואב לי ....זה הלחתוך יותר כואב לי לבכות מאשר לחתוך ת'צמי... כי ככה אני ....לטוב ולרע=/ ו..ו....אני גם פוחדת מכאב....וגם מהמוות אם לא היה לי ת'פחד הזה מהמוות ממזמן לא הייתי פה וזה לא רק עכשיו זה היה גם כשהייתי קטנה בדרך מאוד מוזרה.... אני הייתי חונקת ת'צמי...ושמה שקיות וסוגרת .... זה משו שדפוק אצלי מילדות .
אצלי זה קצת שונה.... הודעה זו נכתבה על-ידי Sam-Fisher בתאריך: 17.02.04 - שעה: 16:04:05 האשכול הזה כמעט גרם לי לבכות... אגב לבכות.. רציתי רק שתדעו -לידע כללי- שבכי משחרר כימיקלים רעים מהמוח ובגלל זה מרגישים יותר טוב אחרי שבוכים.. אז אל תחששו לבכות... ועכשיו לחלק העיקרי של התגובה... כשאני בתקופת משבר.. אני פשוט חושב על הכל.. אני יושב מתנתק מהעולם לגמרי.. אם מישהו יקרא לי אני לא ישמע אותו.. ואני פשוט חושב מה יקרה אם אני יעשה את זה.. או מה יקרה אם אני יעשה את זה.. וככה אני בוחר את האפשרות הכי טובה להתמודד אני ממליץ לכם לעשות ככה גם... זה מאוד משחרר... למרות שמרגישים קצת כאב בלב אחרי שמתחילים (כי הדברים שחושבים עליהם הם בד"כ עצובים) בהצלחה בהמשך.. :-)
מצטער בשבילכם ): הודעה זו נכתבה על-ידי בתאריך: 17.02.04 - שעה: 18:56:00 אשכול מאוד עצוב אבל חשוב כי הוא מציאותי ומשקף את החיים שלנו. לכל אחד יש זמנים קשים בחיים - ממליץ לכולם לקרוא כתבה שכתבתי בנושא התאבדויות - http://zbeng.net/h.doc אני מצטער בשבילכם - לפחות אני עובר את התקופה הכי מאושרת בחיים שלי כי אני נמצא עם אהבת חיי ושאם לא נהיה ביחד איבדתי את הטעם המתוק בחיים שלי - כל יום אני יותר ויותר שמח איתה ומוצא סיבה לעולם הזה :)
אין לי ממש תקופה מסויימת.. הודעה זו נכתבה על-ידי tehila בתאריך: 17.02.04 - שעה: 21:21:54 אבל נראה לי...מאז שעברתי לקנדה..המשעממת הזו! החיים שלי יותר קשים.. ואני רק רוצה לחזור.. לארץ!!!!!!!!!
דוגרי .. הודעה זו נכתבה על-ידי Amit בתאריך: 19.02.04 - שעה: 19:28:03 התקופה הכי טובה שלי : לפני שנה בדיוק , רק בהתחלה של החברות שלי ושל עדי. התקופה הכי גרועה שלי : עכשיו, אני מתתתת לחזור לעדי, ואני כל כך מצטער על כל הטעויות שעשיתי פעם :(
אפשר לדעת מה עשית? =\ הודעה זו נכתבה על-ידי CrAzY DuDe בתאריך: 19.02.04 - שעה: 19:33:20
שניייה שנייה.... הודעה זו נכתבה על-ידי Adi_Dosh בתאריך: 19.02.04 - שעה: 22:08:55 אני חשבתי שאתם ביחד לא..?!?!?! עדי שאתה מדבר עליה זאת עדי "עדי ונועה" נכון?
אז ככה ... הודעה זו נכתבה על-ידי חן בתאריך: 19.02.04 - שעה: 23:18:24 חיי מתחלקים לשני חלקים. חלק אחד שחייתי חיים שהם בעצם לא שלי, ושכל הזמן חייתי בשביל לרצות אחרים. וחלק שני שצריך להודות הוא יותר קשה. כי בו החלטתי שאני חי בשבילי ולא בשביל אחרים.
התקופה הכי קשה בחיים שלי זה עכשיו הודעה זו נכתבה על-ידי RoEi67 בתאריך: 21.02.04 - שעה: 07:46:54 הילדה שאני אוהב בקושי מכירה אותי ממאוהבב עעצובב ממאוהבב ב"ה נהיה ביחד יש לי את החברים שלי שעוזרים לי וחוץ מלקוות אין לי מה לעשות...