סתיו זה שנושרים העלים,
ומרגישים את העצב בפנים.
סתיו זה קצת מהלילה וקצת מהיום,
סתיו זה קצת מהקור וקצת מהחום.
סתיו זו דמעה שעוד לא זלגה.
סתיו זה האיש שלפתע בהרהוריו שגה,
שעומד תחת טיפות יהלום,
חי קצת מהמציאות וקצת מהחלום,
תוהה על שלכת על עלה שנושר,
על משמעות עוד יום שעובר.
סתיו הוא אפור שמתערבב עם זהב של שלכת,
סתיו זה לפעמים רגיל ולפעמים זה אחרת.
בעצם הסתיו זה אני ואני זה הסתיו,
הסתיו כבר בכל מקום, זה עכשיו.

אם יש עוד שלך לי למייל

ctk12005@walla.com

(אם אפשר אני רוצה לנסות להלחין?)

"חי קצת מהמציאות וקצת מהחלום,
תוהה על שלכת על עלה שנושר,
על משמעות עוד יום שעובר."

שורות חזקות במיוחד.

אהבתי מאד