עבר זמן מאז שכתבתי כאן, נראה לי 13 חודשים כי זה בערך זה הזמן שהכל נהיה לי טוב שכבר לא הייתי צריך לשפוך את הלב.. אבל אני לא יודע מה קורה בזמן האחרון.

אני יסביר, אני כבר 13 חודשים עם האישה שאני הכי אוהב בעולם, אבל..
אבל אני כבר לא מצליח לזכור מתי כלכך נהניתי משיחה שעוד הכל היה מסתורי, מתי הלב פעם כלכך חזק שנדמה היה שהוא יוצא מהמקום, מתי העיניים נצצו רק מלחשוב שאני רואה אותה.
הכל פתאום נראה כלכך רגיל כלכך שיגרה, עד שאני כבר לא יודע עם זה אהבה או שפשוט מתרגלים עם הזמן.
אני, שכלכך הייתי בטוח שאהבה אמיתית לא נגמרת. בהתחלה כלכך אהבתי וחשבתי שזה הדבר האמיתי אבל בזמן האחרון כל אחד נהיה אגואיסט, יותר מידי ריבים שפשוט יש רגעים שנמאס.
את המת עוד לא נשברתי לא הגעתי לנקודה שאני מרים ידיים אבל אני מרגיש שהרגע הזה קרוב מתמיד.. ואני לא רוצה את זה ככה.
אני לא יכול לחיות בלעדיה, כי גם ככה כבר לא ממש נשאר למה, חברים כבר לא כלכך בקשר, ורק צבא על הראש רוב הזמן.
פתאום נהיה מוזר ואני רוצה את זה כמו בהתחלה. מה יהיה?

אישית אני מציעה שתעשו הפסקה.. ולא הכוונה של פרידה או לצאת עם אנשים אחרים פשוט קחו זמן הרחק מהשניה..ותהיו עם עצמכם תעשו חושבים תדעו אם אתם באמת אוהבים..תתנו לרגשות לחזור אליכם..ולדעת מה באמת אתם מרגישים..באהבת אמת רגש לעולם לא מת..

אני וחבר שלי לא רחוקים מ13 חודשים.. אנחנו שנה ליתר דיוק..
גם אני מידי פעם מחפשת את הניצוץ הקטן הזה שפעם היה.. כל המיסתוריות וזה חסר.
אני די בטוחה גם שאצלו וגם אצלי שומעים לפעמים את הקול המשועמם הזה.. החוסר התלהבות אבל אני חושבת שזה טיבעי לגמרי.
אני |כמעט| מסכימה עם התגובה למעלה.. שתנסו קצת פסק זמן, אבל הבעיה היא שלפעמים זה גורם ליותר בעיות ממה שהיו בהתחלה.
העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך היא אם אתה באמת אוהב אותה תנסה (ולא חסרים טיפים) איך לשמר את הקסם שביחסים.. (וכבוד שאתם כלכך הרבה זמן יחד).
שיהיה לשניכם בהצלחה.. ויהיה טוב אל תדאג:]

היא טסה לארה"ב לחודש ככה אז אולי ככה אני יקבל תשובה למה שאני מחפש

אני כותב לך אחי ברמת הדעה האישית שלי ואתה לא חיב לקבל שומדבר ממה שאני מציע.


עפ"י דעתי והסטנדרטים שהצעתי לעצמי להיות בן זוג של מישהי ולתת לה להיות בת הזוג שלי זה משהו שעושים כשיודעים שהבחורה הזו, הולכת לספק אותי כל החיים כל כך, עד שאני לא אצטרך שומדבר אחר.

אני חושב שהגעת למצב בו הקשר שלך איתה, כלומר היא, סיפקה לך ריגושים ודברים חדשים למשך הרבה זמן... היה יותר אקשן יותר ריגוש יותר מין אולי אתה מבין אותי.

וכעת הקשר מתחיל לאזן את עצמו ולהפוך לקשר יותר אמיתי ומבוסס קשר שנבנה על אמון ועל הבנה ועל תמיכה ועל חיים משותפים <ברמה כזאת או אחרת>
אבל גם בסוג קשר הזה - קשר של חיים משותפים
אתה צריך עדיין להרגיש מסופק.
זה שנגמרו הריגושים ומתחילים לקיים קו יותר ישר של חיים זה לא אומר שהיא פחות טובה היא אותו הבנאדם, עכשיו השאלה היא האם אתה מסופק, האם אתה מאושר מהבנאדם שהיא? או רק מהריגושים שהיו לכם פעם?

אם התשובה היא מהבנאדם שהיא - הרי שאין לך בעיה בכלל והקשר שלכם מעולה ואתה מסופק ממי שהיא ואתה יכול להמשיך בו אם צריך לנצח <ואז מה אם יהיו תקופות של ריגושים ותקופות של קווים ישרים?>

אם התשובה היא רק הריגושים סיפקו אותך - אולי כדאי לך להחליט להפוך את הקשר הזה למשהו שיספק אותך לעולם, או לצאת לחפש קשר אחר שבאמת יספק אותך?



בהצלחה סוסון על ;)

עכשיו שהיא בחו"ל כבר שבועיים עם עוד אופציה לעוד חודש אני מבין כמה אני החיים לא שווים בלעדיה, כמה שהזמן היה רץ שאני איתה עכשיו עוברת כל דקה כנצח.
אני רואה את חבר שלי שנמצא עם חברה שלו 4 שנים ואני אומר שאני רוצה להיות כזה.

אבל מצד שני לחשוב שבזמן הזה הייתי יכול להיות עם עוד עשרות בנות אחרות בלי מחוייבות בלי שום דבר שיכביד על הלב, להיות "משוחרר".

בקיצור נקודה אחת שאומרת שאני לא רוצה להיות קשור אבל את האמת אני לא יכול בלעדיה.

מה שכן בדבר אחד אני משוכנע, הזמן ייתן את התשובות.

חוצמזה איפה נעלמת צילי למה אין לי אותך באייסי? היה לי אותך פעם לא?

1.לא נעלמתי גבר=] האיסי שלי הוא 8903730

2.שאל את עצמך את השאלה - האם אתה מספיק מסופק בקשר שלך?
האם אתה מרגיש שחברה שלך כל כך טוב לך איתה, היא מדהימה אותך היא מרגשת אותך ועושה לך את זה כל כך שאתה לא צריך בנות אחרות?
לא קשור שאתה יכול להיות עם עוד מליון אחרות ולהשתובב ולהזדיין בלי סוף ולהיות משוחרר ממחוייבות
אבל האם המחוייבות לחברה שלך כל כך טובה לך, שאתה לא צריך אפ'חת אחרת?

וזה כל כך נכון!

אני הייתי עם מישהו 4 חודשים
וכבר התרגלתי אליו ושנפרדנו
היה לי קשה להבין שאנחנו כבר לא ביחד ...
אבל אתם 13 חודשים פייי
קודם כל כול הכבוד ... !@
ו... אני מציעה לך שתלך לפי הלב שלך .
רק הלב הוא שיודע מה לעשות ולפעול הכי נכון ..
אז אם אתה מרגיש שאתה כבר לא אוהב אותה
שאין ריגושים באהבה הזאת
שזה הכול רגיל
פשוט קח לעצמך קצת פסק זמן ממנה .
תחשוב מה אתה רוצה לעשות
אם אתה רוצה להיפרד ממנה ..אבל תנסה
לא לפגוע בה ..
ותראה אולי תכיר אהבה חדשה
שכן תתיתן לך את כל מה שאתה מחפש
שלא היה בשניה :)
ואני מאחלת לך רק הצלחה בחיים .
מואה :-*

תראה, אני בחורה בת 20 ויש לי דיי נסיון (לדעתי) של כמה קשרים רציניים שהיו לי בעבר.על פי נסיוני,תמיד בהתחלה של הקשר, יש את המיסתורין, לומדים להכיר האחד את השנייה, יוצאים הרבה, מדברים הרבה בטלפון, מתגעגים אחד לשניה בטירוף וכיוצ"ב. אך במשך הזמן דיי מתרגלים האחד לשנייה, כי יודעים כבר לקרוא אחד את השנייה בעל פה, מכירים אחד את השנייה. ופה מגיע השלב שצריך לשמר את הזוגיות, לשמר אותה שלא תגיע לכדי מצב שבגלל שהתרגלנו אחד לשניה יהיה משעמם. תמיד צריך להוסיף "פלפל" לזוגיות, צריך לנסות להפתיע, לרגש, ולעשות דברים חדשים.
אם זה בסקס, ואם זה ברומנטיקה, ואם זה בסתם דברים שיגרתים.
אתן לך דוגמה קטנה, לדוגמה משהו שעשיתי לבן זוגי הנוכחי לא מזמן שאני איתו שנתיים. הוא ישן אצלי, וקמתי בבוקר לפניו, הכנתי לו ארוחת בוקר והבאתי לו אותה למיטה כשהוא התעורר, לאחר מכן הוא הלך למקלחת והיה כתוב על המראה "אני אוהבת אותך", כמו כן שמתי לו מכתב מיוחד בארנק ורק שהוא הגיע הביתה הוא גילה אותו. אתה לא יודע איך הוא הוקסם מכך. וזה רק דבר קטן, וזה הדדי בינינו. אנחנו תמיד מפתיעים אחד את השנייה, כותבים מכתבים, מנהלים שיחות נפש עמוקות, מתייעצים אחד עם השניה.
זה הכי כיף שיש מישהו לאהוב, שאיתו אפשר לחוות את כל החוויות, את כל ההנאות של החיים, אדם שאתה יכול לשתף אותו במחשבותיך במה שעובר עליך, שרע לך, שטוב לך. יש זוגות שחיים שנים רבות יחד, אתם בסה"כ שנה וקצת?? וכבר אבד לך החשק לקשר?. אתה צריך יותר לגלות עניין, לחפש את הדברים הקטנים שיחזקו את הקשר שלכם.


בהצלחה!!

זה לא שניגמר מה לספר אחד לשניה
ודברים דומים..
זה שהפסקתם לספר.
או שכל אחד מכם חושב שיש דברים שהם לא ישנו אם תספרו אחד לשניה
תשתפו יותר בהחלטות בהתלבטיות בחוויות
ולפי דעתי ניתוק יעזור..
בהצלחה לך..(לא קראתי את שאר התגובות שכתבו)