אני שומעת את השיר על ריפיט..{שוב ושוב..}ולא רק מפני שאני חולה על עברי{עברי תעשה לי שניצל תירסססססססס}אלא משום שהוא די נוגע ודי נכון באיזשהוא מקום..
תמיד שהייתי שומעת את השיר הזה הוא היה אומר לי מלא דבריםם...אבל עכשיו שסיימתי יב'...עכשיו בתקופה הכל כך לא יודעת איך להגדיר אותה..עולות המון שאלות..המון מחשבותת...

הנה המילים...

החברים הישנים שלי כולם אותו דבר
אחד נהיה גיבור גדול והשני נגמר
עוד כמה אחרים נסעו רחוק בשביל לחזור
העשירי ההוא שפעם השארתי מאחור

החברים הישנים שלי בתוך הספר השחור
ואת כולם אני אוהב עכשיו
את כולם אני אזכור
ואת מי זה מעניין, נעשן ונדבר
על ספורט ואמנות עד שהלילה יגמר

עד שהלילה יגמר, שורות שורות של אנשים
בחלומות שלי עוברים
עד שהלילה יסתיים אני אספיק עוד לדבר
על כל נושא שבעולם
אם אלוהים קיים או לא קיים
אם יש סיבה לאכזבות
חיים שלמים בשקיות מפלסטיק
והם מושכים לי בקצה של החולצה

לחברים הישנים שלי יש טעם משונה
זה שהיה הכי רחוק אומר שהוא חושב עלי הרבה
זה שאהב לשתות נשאר עם ההרגל
לעולם של הגדולים הוא מנסה להתרגל
זה שאהב לדעת עדיין הוא שואל
וזה שחשב שטוב לו עכשיו הוא מתפלל
וגם אני נשארתי כמעט אותו דבר
מאיים ללכת אבל בסוף אני נשאר

עד שהלילה יגמר, שורות שורות של אנשים
בחלומות שלי עוברים
עד שהלילה יסתיים אני אספיק עוד לדבר
על כל נושא שבעולם
אם אלוהים קיים או לא קיים
אם יש סיבה לאכזבות
חיים שלמים בשקיות מפלסטיק
והם מושכים לי בקצה של החולצה

חיים שלמים בשקיות מפלסטיק
מתווכחים אם זה קרה או לא קרה

החברים הישנים שלי הם לא אותו דבר,
אחד נהיה גיבור גדול והשני נגמר
ועוד כמה אחרים נסעו רחוק בשביל לחזור
האהבה הזאת שפעם השארתי מאחור

הרבה פעמים תהיתי מהם חברים אמיתים..הרבה פעמים הייתי בוכה..מספרת לכל מי שאני רק מכירה את הצרות שלי..זה נראה לי מוזר שאני אומרת בלשון עבר..אבל אני די מרגישה שהשתניתי..לא יודעת אם מישהו שם לב..לא אכפת לי בכלל..אני מרגישה אחרת..זו לא רעות הישנה..לא יודעת אם מישהי חדשה אבל בהחלט היפוך של 180 מעלות..קראתי באיזשהוא מקום שכתבו:"אנשים אינם משתנים, הם יכולים להגיד שהשתנו,אך טבע האדם לא משתנה, רק האריזה יכולה להשתנות לא התוכן."
לא יודעת אם להסכים לזה..אבל ה"אריזה"שלי בהחלט השתנתה..
מנסה להבין מאיפה זה בא לי..שהרי חיים שלמים יחלתי לזה..ופתאום זה בא לבד כ"כ בטבעיות..כאילו זה היה שם כל הזמן...כאילו..זאת אני באמת..
זה גרם לי לחשוב לרגע..על משמעות החיים ולנסות להבין..
מה שווים אלפי רגעים של כישלון לרגע אחד של הצלחה?ובכן , בעייני שווים המון...
הכי הפך לצחוק..הביישנות הפכה לשיגעון מוחץץץ..:]והצרות?!נמחקו בין לילה...
אני חושבת שהם מעולם לא היו שם..אני יצרתי אותם לעצמי ברגע שבכיתי ובכיתי ולא טרחתי על מנת לשנות משהו..
בכמה ימים יצרתי לי עולם מלא של חברים...בכמה ימים עשיתי משהו שרציתי לעשות חיים שלמים..ברגע אחד התמלאתי שמחה..{ד"א אנשים מדהימים ביותר..שלא הכרתי קודם לצערי..}
הלוואי וידעתי מניין הכוח..מניין כל זה בא..אבל זהו כנראה סודו של האדם..ברגע אחד אתה דם ומתהפך..ואז שזה קורה כולך בבלבלות..אני לא מכירה את עצמי לא יודעת מי אני ומה אני..
זה די מוזר חיים שלמים משתנים ברגע אחד בלבד..
אנשים שהכרת לפתע נעלמים כלא היו..אנשים שידעו הכל עלייך נמחקו בין לילה ובמקומם באו אחרים..ואני שואלת את עצמי..החברים הישנים שלי..מי אלה?ולא רק חברים..אלה בכלל "אנשים ישנים"בשיחה עם כפיר יצא לי לחשוב המון על עצמי ועל משמעות החיים..ושמתי לב שהשתניתי ושגדלתי ושהוא השתנה..שהשנים חולפות אנשים משתנים..וזה נורא מוזר..אף אחד לא מכיר אותך באמת..רק אתה מכיר את עצמךך..חברים באים חברי הולכים אנשים באים אנשים הולכים..ורק אתה נשאר...ואני עוד יכולה להאריך..אבל עזבו חפרתי יותר מידיי..

למה אני לא מסוגלת לקבל שינויים?!?!למה אני מבולבלת ביותר?מה נדפק איתי?למה הכל מלא ריקנות??=\שונאת את זההה..

**רוצה לחזור לבית ספר:( (בלי קשר..)

ואני שואלת אילו קונוטציות מזכירות לכם המילים של השיר המדהים הזה??

אני חושב שכל מה שאמרת, זה מסוג התובנות שבאים עם הזמן.
וכל כך מכעיס לחשוב שכל המודעות העצמית שלך מסתכמת בזה.
בזה שבסה"כ זה שגילת את עצמך, גילת מי אתה.. זה הגיע אלייך עם הזמן.
וכאן בעצם מסתתר הכל.

לא כל אדם יגיע לתובנות האלה בגיל מסויים.
יש אנשים שיכולים להעביר חיים שלמים בלי לדעת מי הם באמת.

אני חושב שבנאדם באמת לא יכול להשתנות.
ואם לפעמים זה מרגיש כאילו השתנת, שאתה כבר לא אותו בנאדם.. זה לא באמת שהשתנת.
זה פשוט היה צריך לקרות.. אחרת זה לא היה קורה.
אנחנו בסה"כ "משתנים" למי שאנחנו באמת...
זאת אומרת, במילים אחרות, אנחנו לא יכולים להשתנות למי שאנחנו לא.
אתה תמיד תישאר מי שאתה.

אל תקחי את התובונת האלה כמובן מאליו..

בקשר לשיר.. השיר הזה.. אני לוקח אותו למקום כל-כך אישי וזה מרגיש לי כ"כ מיוחד וככה אני רוצה שזה יישאר.
יש קסם מאוד גדול בלכתוב שיר כזה, שיכול לנגוע בכל בנאדם בגלל התוכן של המילים.. זה נראה כ"כ פשוט, אבל זה לא..

מה זאת אומרת שכל כך מעצבן שהמודעות העצמית שלי מסתכמת בזה?{במה?}
אמממ..יכול להיות שאנשים לא משתנים אבל אני לא יודעת איך להסביר את זה=\כנראה שזה באמת מה שהיה צריך לקרות ושכל פעם אתה מגלה משהו חדש על עצמך שלא הכרת לפני..אולי זה חלק מהתובנות שבאות עם הזמן....
ממש אין לי מושג מה קורה איתי וזה רק הול ומתגבר...:S

חוצמזה שיש משהו נורא נעים בשירים של עברי ובמה שהוא משדר..שזה מדהים{אתה הולך להופעה בסוף??}