האהבה הראשונה שלי הגיעה בגיל 12...
ככה לבד בלי שיקרה שום דבר הסתכלתי עליו על התנועות שלו ,
על כל דבר קטן שהוא עשה והתאהבתי בו בלי לחשוב בכלל . . .
מתחילת כיתה ז' הייתי מאוהבת בו לא דיברנו בכלל אפילו לא שלום ,
ואני באמת אהבתי בלי להכיר אותו אהבה ילדותית כזאת אבל באמת אהבה ,
אמרו לו שאני אוהבת אותו ולו לא היה אכפת בכלל כרגיל הוא היה אדיש,
היה חופש גדול לא ראיתי אותו צאתי הכרתי בנים אהבתי מישהו אחר היינו חברים ונפרדנו ,
ואז שוב ראיתי אותו והכול חזר לי הרגש הזה ,
ואז בדצמבר באירוע של ידיד שלי דיברתי איתו אמרתי לו שאני אוהבת אותו ,
הוא אמר לי שהוא לא ושנישאר ידידים ,
סבלתי לא היה לילה ללא דמעות לפניי ואחרי ,
בינואר הרגשתי משהו למישו' אחר אבל זה היה קצר ושיטחי ,
ועדיין המשכתי לאהוב אותו והוא היה הכי אדיש בעולם ,
ואז נסענו מלא ידידים ללונה פארק ליומלדת של החברה הכי טובה שלי ,
והוא היה שם הייתי מאושרת סוףסוף אני רואה אותו <:[br/>ואז ידיד שלי שהוא חבר שלו אמר לחברות שלי הוא חולה עליה מת עליה שרווף עליה שתהיה כבר איתווו !!!!!!!
ואני הייתי כ"כ מאושרת שזה סוףסוף הגיע איכשהו . . .
אחרי כמה ימים דיברתי איתו אמרתי לו שאני מרגישה אליו משו' ושאני חייבת לדעת אם גם הוא . . .
והוא אמר לי שכן אבל שהוא גם לא סובל אותי \=
עוד פעם התרחקנו קצת התחיל חופש פסח ואני וחברה שלי באנו עליו והיה לי כ"כ כיף להיות איתו ואח"כ דודה שלי הודיעה לי שבא רבא שלי ז"ל בבית חולים ,
הייתי טיפה אצל סבתא שלי בבית ואז יומשישי אני וחברה אחרת שלי באנו אליו שוב ...
עוד פעם היה נחמד ...
יום ראשון 01.04 הייתה לסבא רבא שלי ז"ל הלוויה ואחרי ההלוויה שנסעתי לאזכרה דיברתי עם חברה שלי בטלפון והיא התחברה לאייסי שלי ושאלה אם יש סיכוי בינינו הוא אמר שכן . . .
אח"כ בערב היא אמרה לו שאנחנו באות אליו אז הוא אמר שהוא רוצה לראות אותי ,
באנו והתחבקנו מלא והיינו ביחד מלא . . .
אחריח יומיים הוא בא אליי ישבנו מתחת לבית ופעם ראשונה שהתנשקנו <:[br/>היינו קצת ביחד ואז למחרת ראיתי אותו שוב ...
ואז פתאום הפסקנו לראות אחד ת'שני כמעט היו לו מלא אימונים ...
נגמר חופש פסח והתחיל הביצפר הייתי רואה אותו רק בביצפר ,
ואז ביום העצמאות 23.01 הוא נפרד ממני ! \;
עברו יומיים והתנשקתי עם מישהו אחר ונהיינו חברים וניפרדתי ממנו כי המשכתי לאהוב ת'הוא ,
אח"כ היה ל"ג בעומר ועשינו כולנו ומדורה ליד ילדים מביצפר אחר שכול שנייה התחילו איתי ועם חברות שלי ...
ואז הלכנו אני 2 חברות שלי ועוד 3 בנים לקנות שתיייה ,
קנינו פינלאנדיה שתיתי כמה כוסות והייתי טיפה מסטולה אז התנשקתי עם אחד מהם מול העינייים שלו ,
הוא אמר לחברה שלי שהוא לא אוהב אותי אבל אני לא מאמינה בזהה כי הוא מראה כיאלו הוא כן אוהב המבטים שלו זה אותם מבטים מהתקופה שהוא כן אהב \=

זההו דפקתייי חפירררה אבל אנלדעת מה לעשות :(

הוא אדיש כי הוא רואה שאיכפת לך

וכשהוא טיפה מתקרב את שוב "מפחידה" אותו בכך שהוא מבין כמה שאת רוצה אותו..

מה לעשות עם זה אני לא אגיד לך בצורה ישירה אבל לדעתי גם אם צריך לשחק קצת משחקים.. אז מה.. זו הדרך היחידה שאני חושב שתעזור לך.


מעבר לזה, מה אם את רוצה אותו רק כי הוא לא רוצה אותך ?

השאלה שלי היא כזו, יכול להיות שאת כל כךךך אוהבת אותו רק כי הוא אדיש אלייך ?

אני שואל כי באמת מוזר לי לחשוב שמתאהבים בבנאדם מבלי שיש שום רקע רומנטי איתו, נכון שהתנשקתם פעם פעמיים אבל מזה קשה לבנות את אהבת חייך. או שאני טועה.. :)

נכון אני לא מסוגלת כמעט להיות עם מישהו שרוצה אותי ומשקיע בקשר ...
ישר אחרי כמה ימים זה נגמרר כי זזזה עושה לי רע !#
איתו זה לא היה ככה הרגשתי איתו הכי טוב שיכולתי להרגיש ]:
אני יודעת שהוא מרגיש אליי משהו ואני אל יכולה לותר ,
אבל אני לא יודעת מה לעשות כבר ...

אהבתי מישהו איזה שנה וחצי והוא גם לא רצה אותי. ולמען האמת כשאני מסתכלת על כל העניין אחורה, אני מסכימה עם עוז.

זה לא שהרגשות שלך לא אמיתיים או משהו. זה פשוט... מה אם פיתחת רגשות למישהו שפשוט אין לו רגשות אלייך?

תניחי לו. הוא לא רוצה? לא צריך. יש עוד בנים. אם הוא לא רוצה אותך, לא מגיע לו אותך. יהיו עוד בנים שתאהבי גם אותם אם לא בצורה חזקה יותר.אל תרדפי אחריו. אם מישהו צריך לרדוף אחרי מישהו זה הוא אחריך, כי הוא פראייר שהוא לא מבין שיש מישהי שאוהבת אותו ומוכנה לעשות הכל בשבילו.

ועוד נקודה למחשבה. שימי לב, כל פעם שאת משתחררת מהרגשות שלך כלפיו הוא חוזר ומושך את התשומת לב שלך, מה אם הוא נהנה מהתשומת לב שאת נותנת לו וכשאת לא נותנת לו אותה הוא משיג אותה <הרי זה נראה טוב מול החברים שלו שבנות רוצות אותו ומטפח לו את האגו>?

לא זה אל הקטע הזה ,
וכן אני רגילה שבנים רודפים אחריי ואני שונאת את זה ,
אבל אל בגלל זה התאהבתי בו \;
החודש שהייתי איתו היה החודש הכי טוב בחיים שלי|:
הוא מתנהג מוזר ת=מ=י=ד @ !
וכול החברים שלו הרגישו או מרגישים אליי משו' ,
אז אין להם מה לדבר ...

לפעמים מרוב רגשות מסונוורים ולא רואים את המציאות כפי שהיא באמת. לכל אחד יש פרספקטיבה אחרת על הנושא וכל אחד רואה את העניין בצורה שונה. קחי הפסקה ממנו ותראי מה מתפתח. ברוב המקרים כשעוצרים לרגע ונותנים לעניינים להתגלגל מעצמם לומדים דברים שלא ראית אותם כשאת מסונוורת ואז אפשר לשפוט את המצב בצורה הטובה ביותר. ואף פעם, אבל אף פעם אל תאמיני למה שאחרים אומרים על מצבים כאלה או אחרים, כי מה שהם חושבים לאו דווקא מה שהכי טוב בשבילך.

תודה את עזרת לי מאוד מאוד :]

פשוט הנושא קרוב אליי כי הייתי באותו מצב לפני שנה ומשהו בערך...
הנושא הסתיים בזה שאני והחבר שלי התחלנו לצאת והפסקתי לאהוב את אותו אחד...
היום אנחנו ידידים. נכון לחשוב אליו עושה לי פרפרים בבטן ולראות תמונות שלו עושה לי צביטה קטנה בלב... אבל ככה זה כשיש רגשות למישהו. ולמען האמת, אני לעולם לא אצא איתו למרות כל הרגשות האלה. למה? כי אני לא אצא עם מישהו ששיחק איתי במשך כל כך הרבה זמן.

השורה התחתונה היא: מלא בנות היו, נמצאות ויהיו באותו מצב שאת נמצאת בו עכשיו. תקשיבי למה שהן אומרות, את תיראי שיש כל כך הרבה קוים מקבילים בסיפורים שלהן לשלך. תלמדי מהטעויות שלהן. אבל תזכרי שהסיפורים לעולם לא יהיו זהים. אין בני אדם זהים (באישיות, כן?) בעולם ובגלל זה לא יהיו סיפורים זהים. אנו קובעים את גורלנו.
אף אחד לא יכול לומר לך מה לעשות. אלה החיים שלך. אנחנו (מי שמנסה לעזור לך... לא שיש לי פיצול אישיות או משהו) יכולים לומר לך מה אנחנו חושבים לנכון. אנחנו לא מכירים אותך ולא מכירים אותו ולא רואים את המקרה מהצד ובגלל זה אנחנו נותנים לך את הדעה הכי אובייקטיבית שיש לנו (אם כי אני טיפה מזדהה עם הנושא כי חוויתי אחד דומה בעצמי).

מי שיודע הכי טוב מה לעשות זה את, אפילו שעכשיו את בטח יושבת וקוראת את המילים האלה ואומרת לעצמך "מה פתאום אני?! אם הייתי יודעת, לא הייתי כותבת פה ושואלת. אם הייתי יודעת לא הייתי יושבת פה ומרגישה מתח כזה חזק בלב כשאני חושבת על זה". את יודעת מה לעשות. ואת צריכה להבין את זה לבד.
לא אני ולא החברות שלך ולא החברים שלו יוכלו לומר לך מה לעשות איתו. את צריכה להבין את זה לבד. את צריכה להציב לעצמך כמה שאלות (שאת זה אני דווקא כן יכולה לעזור לך... אבל בחלק כי בכל זאת אני לא מכירה לא אותך ולא אותו) ולחשוב. ולמצוא תשובות לשאלות האלה. ואל תעני על השאלות האלה בתשובות שמישהו אחר עונה לך או שתאמרי לעצמך "אני אוהבת אותו אז התשובה היא בטח...". לא. תהיי כנה עם עצמך. ואני יודעת שזה קשה. זה קשה מאוד. אני בטוחה שתתקלי בלא מעט סתירות ולא תדעי בדיוק מה לחשוב. אבל את תדעי.

:)