הנה אני עומד מולך,
עומד נאלם ונפעם אל מול יופייך.
יופי שכזה שכובש אדם במבט חטוף,
זה שכבש אותי וגרם לי בו בזמן לעוף.
כשאני איתך אני מרחף לי בין עננים,
מרגיש שלצידי נמצאים מלאכים.
מלאכים שמכוונים אותי לדרך האהבה,
אהבה כזו שחזקה יותר מכל דבר רע.


כשראיתי אותך לראשונה,מה היית ההרגשה?
אולי בלבול,השתוממות,התפעמות או שפשוט..אהבה.
הלב שלי באותו רגע פעם בחוזקה
פעימה אחר פעימה,כשידך נגעה לה וליטפה,
ליטפה והשרתה רוגע ורוך כזה של מגע קטיפה.
מגע שמסוגל להשכין שלום בין אנשים,
אחד כזה שהשלווה שבו נמצאת רק אצל מלאכים.


הלב לא מפסיק לחשוב עלייך אהובתי,
גם כשאת אי שם את תמיד בליבי,
תמיד נמצאת כאן ברוחך ובנפשך לידי,
נסיכה כמה טוב שאת איתי,
כמו נר את תמיד דולקת לצידי,
אחד כזה שמלווה אותי בכל צעדיי בדרכי.


באת אליי והפחת בי חיים כמו באיש הפח,
גרמת לי להרגיש איך זה לאהוב מלאך.
אהבה שהיא החלום של כל אחד ואחד,
אחת כזו שאגע בה ולעולם לא אפחד וארעד.
על זאת אני רוצה לומר לך תודה נסיכה,
תודה שאת לצידי גם בטוב וגם ברע.
גם כשקשה וגם כשלא נראה אור בקצה המנהרה,
את לא מתייאשת ונותנת לי תקווה.




אההה וד"א אל תתייחסו למיקום הלא נכון של פסיקים ונקודות פשוט ברחתי מהשיעור הזה של לשון....ללשוןןדדוקאא