הכל התחיל שלשום.. היום הכי גרוע בחיים שלי..רציתי כ"כ למות כי חשבתי שזה הפיתרון הכי טוב לסיים דברים ולא להיפגש איתם העתיד..
הכאב הפנימי והפחד העז שנכנס בי איך להתמודד עם זה מה לעשות.. איך לתת לזה להשפיע עליי..איך החברות שלי יקבלו את זה מה עם ההורים איך הם יגבו בכלל הבני דודים שלי.ץ. שיחשבו שניסיתי להתאבד.. הם לא יאמינו..
ומה אני חושבת על עצמי בכלל האם זאת אני אחרי מה שקרה.. האם החיים האלה בכלל הגיוניים האם יש צדק בעולם?! ולמה העולם כ"כ אכזר.. האם העולם הוא פרוזדור שצריך לעבור בו?! האם הלב שלי יצליח לשרוד את זה?!מה אעשה עם זה?????

את לא הראשונה שניסתה להתאבד וזה שלא הצלחת רק מוכיח שגם לא רצית ואת לא רוצה להצליח בזה..

אם תקדישי רבע שעה לקרוא כתבה (קצת ארוכה), אבל תקראי את כולה, אולי תוכלי להירגע קצת

משם אפשר לעבור לשלב הבא של "למה לא טוב לך?" אבל קודם כל חשוב לי שתביני שהתאבדות זו לא דרך

כנסי מאמי זה מכאן: http://zbeng.net/150-605-605-1 דברי איתי אחרי שקראת ותגידי לי אם את מרגישה יותר טוב, אם הבנת כמה דברים

אבל לא פותר אותם בכלל כן גם אני בעבר ניסיתי להתעבד כמה וכמה פעמים יש פה כאלו שיודעים גם ומכירים את הסיפור לאומק
וגם אני לא אצלחתי ולא כי לא רציתי באמת שרציתי אבל כניראה לא היה לי את האומץ לעשות את זה כמו שצריך והיום אני אומר תודה על זה במבט לאחור אני חושב מה היה קורה עם הייתי מצליח איך האולם היה ניראה היום
בטח האורים שלי לא היו חיים היום כי זה היה שובר להם את הלב שהבן שלהם עשה דבר כזה והם לא מנאו את זה כמה חברים וידידות שלי החיים שלהם היו נידפקים כי איפה שהוא הם היו עשמים בזה
כי הם גרמו לי לעשות את זה שניה העם הבעיות באמת היו ניפתרים או שיצרתי בעיות חדשות והיום היום הכול מי אחורי וכן זה לא היה כל כך נוראה בסופו של דבר

אם באת אלינו, לשאול מה את עושה עם זה

מה זה אומר?

זה אומר שאת רוצה עזרה, שאת צריכה אוזן שתקשיב לך, שאת לא רוצה שזה יהיה המצב.

אני ממליץ לך לפנות אליי או לאחד האנשים בפורום באופן פרטי (איסי שלי בפרטים) ועדיף אם כבר אז גם לגורם מקצועי כמו יועצת בית הספר וכו'.