אז ככה...
היה לי ולאיזה חבר קטע שאיזה אחד בא והתחיל להרביץ לחבר שלי בגלל שאיזה משהו.. (לא משנה מה זה לא רציני..) ואז אחרי זה כמה חברים אחרים שלי דיברו איתו ועם עוד חבר שלו שגם היה שם והם ביקשו סליחה...
הקטע הוא... שאחרי זה עוד חברים שלי הלכו וכיפכפו איזה אחד מהחברים של זה שהרביץ לחבר שלי... והוא רצה לבוא אבל זה שכיפכפו אותו אמר לו לא לבוא.
בפשטות - הרביצו לחבר שלי אלה שהרביצו ביקשו סליחה אחרי זה חברים שלי הרביצו לאיזה אחד שהיה עם זה שהרביץ לחבר שלי.. וזה שהרביץ לחבר שלי רצה לבוא לבצפר להרביץ לזה שהרביץ לחבר שלו. (מקוה שלא הסתבכתם.)
עכשיו הקטע הוא שכל העניין הזה לא נותן לי מנוחה מאז...
זה מפריע לי ביום יום ולא עוזב אותי.. ואם להגיד ת'אמת אני מפחד להישאר בבצפר אחרי 12 מזה שהם יגיעו פתאום ויהיה בעיות... שאלתי את החברים שלי מה הם חושבים וכולם אמרו לי "שיבוא מה הוא כבר יכול לעשות" אז זהו שאני ממש לא יודע... וזה מה שמפחיד... תכלס הם לא אמורים לעשות לי כלום כי לא עשיתי כלום אבל בכ"ז אני לא רוצה לפגוש אותם גם...
אני ממש לא יודע מה לעשות.. אני מפחד שזה שכיפכפו אותו פתאום יקרא לשני ויהיה בעיות...
אני תכלס רוצה לסגור ת'עניין וקצת מנוחה...

תקשיב, אתה צריך להיות תמיד עם האוזניים למעלה ועם העיניים לצדדים,
תסתכל סביבך למקרה שבאמת מישהו בא להביא לך מכות,
לא חשוב מי יבוא אליך, אתה צריך להיות מוכן,
עכשיו, אל תפחד לתת מכות, זה דבר שהרבה מפחדים ממנו, אבל אם האויב
בא להוריד אותך, אתה יודע שמחובתך להוריד אותו, אם אתה מפחד שהוא יקרצץ
אותך וימרח אותך ויעשה ממך פשטידה, אז אל תפחד, ברגע שאתה תראה נחישות
ותראה שיש לך עוצמה ואתה לא מפחד מאף אחד, ברגע שאתה תיתן את המכה,
הם יבינו עם מי יש להם עסק, גם אם תחטוף מכות ותברח הביתה,
הם יחשבו שאתה נקבה, שאתה מסכן ושאפשר להרביץ לך בכל הזדמנות,
אז אל תהיה כזה, תראה להם שאתה לא פראייר, תראה להם שאתה לא שק חבטות
ושאם הם יתעסקו איתך אתה תראה להם מה זה, אפילו עם הגדולים ביותר!

אגב, אם באים אליך הרבה אנשים, ואתה מפחד, אל תפחד - תן את המכה לראש החבורה,
תנסה להוריד את הראש ותראה איך כולם בורחים, מנסיון אישי.

כשהייתי יותר קטן, הייתי ילד קטנצ'יק וחלשלוש ורזה ואפס,
אני מדבר איתך על כיתה ה' ו- ו' וכאלה,
אם מישהו היה נטפל אליי אני הייתי חוטף מכות, אבל אני החזרתי,
אני ידעתי שיש לי סיבה טובה לחייך למרות שחטפתי מכות,
תפסו אותי פעם שניים וירקו עליי, אני הייתי קטן, אפס, מסכן,
הם עשו מה שהם רצו אבל אני בעטתי לאחד מהם ברגל והורדתי אותו על הרצפה,
את השני דחפתי כי הוא היה גדול ורצתי הביתה, הייתי זריז, עכשיו אני עוד יותר,
אבל עכשיו אין לי סיבה לברוח, אני כיתה י"א ואף אחד לא ממש רוצה להיטפל אליי,
עכשיו אותם אלה שהרביצו לי רואים אותי, אחרי 6 שנים שלא ראו אותי,
אחרי 6 שנים שהפסיקו "להתעלל בי", הם אומרים לי שלום, שואלים
אותי מה שלומי, מתחנפים החראות, הם מודים לאלוהים שלא השמדתי אותם,
עכשיו אני מסתכל עליהם מלמעלה, איפה הם ואיפה אני, אם אני רוצה
אני יכול להחזיר להם כפליים ממה שהם עשו לי אבל אני לא עושה את זה,
תאמין לי... אין הרגשה טובה מזו, לדעת שהכדור במגרש שלך ואם אתה תרצה
אתה תבעט אותו ואם לא אתה תשאיר אותו אצלך כשאתה יודע שהקבוצה השנייה
לא תוכל להחזיר לך, או שכן אבל זה לא ממש יזיז לך.
תאמין לי,זה היה שווה לעבוד בשביל זה, אתה צריך לעבוד על אומץ, אל תברח
ואל תפחד לחטוף מכות, כל אחד חייב לחטוף מכות אי פעם בחיים שלו,
אבל תראה להם התנגדות ככה שלא יטפלו אליך יותר, אחרת הם ימשיכו
ולא ישימו עליך, תמיד אתה תראה להם כנמושה וכאפס, אז אל תהיה כזה,
תהיה חזק מבפנים גם אם אתה חלש מבחוץ, בהצלחה אחי.

תגיע מחר לביה"ס כרגיל!
גם מחר וגם מחרתיים ושלא תעיז לא ללכת לביה"ס בגלל אחרים.

בוא נקווה שלא יקרה שומדבר, במידה וכן יקרה משהו,
בוא נניח בא אליך אחד מוריד לך כאפה, אל תתן לו סיבה להמשיך לריב..
תגיד לו שאתה לא קשור פה לשומדבר, אני לא מכיר אף אחד שיש לו כבוד שימשיך לריב עם מישהו אאדוםםשלא רוצהססוףף לריב איתו.

ואני מניח לפי ההודעה שלך שאתה בכיתה ז' - ט' אולי י'..
זה גיל שילדים אוהבים לריב בינהם, עדיף שלא תיגרר ושלא תהיה ילד אלים.
כשתגיע לכיתה י' ומעלה תבין שאתה רוצה שיאהבו אותך בגלל מי שאתה ולא בגלל שמפחדים ממך או משהו כזה.

תעדכן אותנו נשמה.

אגב אתה מוזמן להירשם לאתר ולהיות חבר קבוע (:
אם אתה רוצה להירשם זה מכאן: http://zbeng.net/dcboard.php?az=register

אני לא יודע ללכת מכות... יש לי חברים שיעזרו לי ברגע שהוא\הם בא\ים
יש לי גם חברים שהוא מפחד מהם..
זה לא העניין...
אני מפחד מהקטע שהם יבואו...
אני מפחד לפגוש אותו פתאום ברחוב...
אני לא ילד אלים.. אני ילד שקט יחסית שלא עושה בעייות...
אני גם לא אחד שיודע מה לעשות במצבים כאלה..
כל החברים שלי בגישה של "יאללה שיבוא מה הוא כבר יעשה" אבל אני לא כזה..
אפילו זה שהרביצו לו פחות לחוץ ממני
יש לי נטיות לדאוג ואני לא יכול לשחרר את זה ממני...
זה לא נותן לי מנוחה כי זה לא סגור..
אני פשוט מפחד מכל העניין..
אני יודע שבסופו של דבר זה יגמר...
אבל אני לא יודע איך להגיע לעניין בלי להסתבך
כלמה שאני מפחד זה שהשני יתפוס ביצים ויקרא לחבר שלו...
למרות שתכלס לא עשיתי כלום... זה עדיין מפחיד אותי...
אני פשוט מיאוש.. יש לי הרגשה של חוסר אונים שאני לא רגיל אליה...
אין לי למי לפנות כדי שיעזור לי (חוץ מחברים ואולי אחותי אבל אני לא רוצה ממנה עזרה...) אני פשוט אף פעם לא הייתי במצב כזה...

ומה אם אין לו כבוד והוא ממשיך? דברים כאלה כל שניה עולים לי בראש..
כל שניה סיטאוציה אחרתת...
וזה לא נגמר...
אני בא מבצפר
אני בסדר
כולי מאושר שהיום נגמר
מגיע 5-6 אני מתחיל לדאוג שוב וזה לא נגמר עד הערב...

לא יודע מה איתך, אני בטוח במאה אחוז שאם אתה תראה התנגדות,
אותו האפס יעזוב אותך בסופו של דבר, אתה לא ילד אלים, אז...?
למה, אני הייתי אלים כשהייתי קטן? אני אלים עכשיו? לא.
אני פשוט יודע איך להגן על עצמי עכשיו ויש לי את כל האמצעים לזה,
כשהייתי קטן הייתי חוטף מכות, לא ידעתי להגן על עצמי,
אבל ידעתי להביא מכות גם, אתה לא צריך להיות מומחה ענק בשביל זה,
אתה רק צריך לדעת להרים את היד שלך ולתקוע אותה בתוך פרצוף של מישהו,
תאמין לי, אני יכול לתת לך פה שבועה, מה שאני לא עושה הרבה,
שאחרי שתכניס לו אגרוף הוא יעזוב אותך, אולי הוא ימשיך עוד קצת להטריד,
ואתה תמשיך להחזיר לו, בסוף הוא יעזוב אותך, אלא אם כן הוא מזוכיסט מטורף...

שמור על הכבוד שלך אחי, אל תיתן לאיזה שמוק אפס להוריד לך ממנו,
תראה שאתה לא אחד שמרשה לאחרים לדרוך עליו, גם אם אתה לא יודע לריב,
תאזור אומץ, זה הכי חשוב, תדע להגן על עצמך, ככה שבסופו של דבר
אתה תגיד לעצמך:
"אה הא, חטפתי מכות, אבל גם החמור הזה חטף כהוגן, אני מרגיש טוב עם עצמי!"

קודם כל יש לו גב... לפי מה שהבנתי הם עבריין מיני..
אני לא רוצה להתעסק עם כזה בן אדם..
איזה סיבה יש לי.?
אני מעדיף פשוט שהעניין יגמר וזהו...

תנסה להסתבך כמה שפחות וזהו, שמור על עצמך אחי אני מחזיק לך אצבעות.

בצורה אופטימית וריאלית... אני כרגע לא מעורב בכלום ואין לו סיבהלעשות לי כולם כי תכלס לא עשיתי משהו רע... אני אפילו לא הסתכלתי על אחד מהם... ככה שאין לו מה לעשות לי...
יש לי גם חברים שברגע שהם באים הם יהרגו אותם
ויש לי גם אחות שברגע שאני עושה טלפון אני מביא 4 שכבות שלמות של יב'ניקים... (לא תומך בגישה הזאת 1. כי תמיד יש מחר 2. כי נראה לי יש לו גב עצבני)
ככה שבצורה הזאת אני מכוסה אני מודה...

בצורה שאני חושב על זה?
אני פשוט מפחד לפגוש אותו...
כרגע אני מרגיש יותר טוב..
כי תכלס זה פעם ראשונה שאני שופך ת'לב שלי ככה...
אבל בכ"ז
אתם חייבים להודות
שזה מפחיד
במיוחד למישהו כמוני שזה פעם ראשונה שלו שהם בקטע כזה...
חבר שלי (זה שהרביצו לו) גם ניסה לעודד אותי... אבל משום מה זה איכשהוא תמיד חוזר אלי..

זה לא עניין שלך. אתה לא מעורב לא כלום. אין לך סיבה להתערב
אם חברים שלךף יקראו לך, תלך תכבד אותם תהיה שם לצידם
אבל כל עוד זה לא קשור אליך
אל תערב את עצמך.

אל תתקרב אם אתה רואה שזה קורה, ואל תדאג זה הכי חשוב!
חשוב שתדע שאתה מוגן והכל בסדר.
וארין לך ממי לפחד
כי זה לא אירוע שלך.

פשוט תתרחק, ואל תתעסק.

חבר שלי ואיזה אחד הלכו מכות והם אמרו שאפחד לא מתערב אז באמת לא התערבנו וחבר שלי פיצץ אותו (אני עדיין לא מבין איך כי הילד ההוא ממש מפחיד וגדול)
בקיצר אחרי כמה זמן הילד הזה הביא לחבר שלי כמה חבר'ה כדי שירביצו לו...
ואי ורק עוד 2 מהחבר'ה שבכלל לא היינו קשורים באנו לעזור לחבר שלי כי הם היו שלושה וכל שאר החבר'ה הזונות האלה הפקירו כמו ילדים קטנים אז בקיצר סגרנו את כל מה שקרה עם הילדים האלה וכל החבר'ה שהפקירו בסוף אכלו מכות מאיתנו כי בגללם אנחנו יצאנו כמו זונות עם הילדים האלה...
אז מה שאני מנסה להגיד לך פה זה שאל תפקיר גם אם אתה לא קשור כי אחר כך יהיה לך ממש לא נעים (לא מבחינה פיזית אלא מבחינה נפשית)