הנה משהו שכתבתי היה לי משימה על זה:
אני החלטתי לתאר את הכתיבה של "מוכרת הגפרורים הקטנה":
מסופר על ילדה קטנה שהייתה בת למשפחה ענייה, שהייתה הולכת ברחובות יום יום ומנסה למכור גפרורים בכדי להביא פרנסה לביתה. אביה היה מכה אותה אם לא הייתה מביאה פרנסה.
יום אחד, ערב חג המולד שהיה מאוד קר, הלכה הילדה למכור גפרורים ברחובות אבל אנשים חלפו לידה ולא התחשבו בה ולא שמו לב אליה.
כולם מיהרו לביתם כדי לשמוח את שמחת החג. הילדה פחדה מאביה שיכה אותה אם תחזור בלי כסף, אז היא ישבה על הרצפה הקרה בפינה בין שני בניינים מכווצת ורגליה מקופלות כדי להתחמם, ואז היא מדליקה גפרור כדי להתחמם, ואחרו היא הדליקה עוד גפרורים. בכל פעם שהיא הדליקה גפרור, היא התחילה לדמיין עולם קסום, שרק בחלומות היא תראה. היא דמיינה שהיא מתחממת ליד תנור גדול עם אש בוערת ומפיצה חום.
אחר כך היא דמיינה שולחן ועליו מפה לבנה עם ארוחת חג המולד. אחר כך היא דמיינה את עצמה יושבת מתחת לעץ חג המולד וראתה את סבתא שלה שנפטרה ומסביב ראשה הילה והיא מחייכת אליה. שתיהן ריחפו מחובקות בתוך הילה של אור ושמחה.
בבוקר שלמחרת מצאו את הילדה על הרצפה הקרה, ללא רוח חיים וחיוך גדול על פניה.
המסר של הסיפור הזה הוא שאסור להתעלם מחסרי השמחה ולעזור להם לשמוח כמו שאתה שמח.
אסור לתת לרוע להשתלט על העולם!
:(