חלק שני

ליפני שאני ימשיך אני חייב אסבר קטן הסיפור שאני מספר לכם פה הוא אמת להמיתה אבל זה סיפור על העבר שלי ולא על ההווה כי היום אני חיי חיים חדשים

אני זוכר את היום שהצעתי לך נישואים זה לא היה קשה ומי אותו יום התקרבנו יותר ויותר להיות יחד
ואני ניזכר ביום ההוא שהינו בטיפול האחרון שלך והרופא בא ואמר שהגידול נעלם איך הינו מאושרים יחד והכול היה ניפלה שוב והעתיד ניראה ורוד ויפה אתחלנו בהחנות לחתונה הכול היה מאורגן ליום הזה
ליום הגדול שלי ושלך זה היה אמור להיות מושלם אני ואת מתחת לחופה ואז יום אחד אני לא יודע למה ועל מה אני ממש לא זוכר רבנו על הדבר אחי מתומתם שאפשר לריב באמת זה היה ריב מפגר אני מודע ואד היום אני מצטער על זה הכול היה יכול להיות אחרת לולה הריב הזה למה נתתי לזה לקרוא הכול היה סתם יצאת מי הבית אני זוכר את זה ממש זוכר את זה שאחרי שיצאת רציתי לרוץ אליך ולבקש סליחה אני לא יודע למה לא עשיתי את זה אמרת שאת נושאת לצפון לאורים שלך אבל באותו יום לא חשבתי לעצור אותך למחרת בבוקר התקשרתי לאמא שלך דיברתי איתה ביקשתי לדבר איתך
אבל היא אמרה לי שאת לא שם שיצאת ליפני חצי שעה לחזור הביתה אמרתי לה שאני ימתין לך
וזה מה שעשיתי (באותם ימים לא היו פלאפונים) אבל הזמן עבר דקות עברו דקה אחר דקה ולא הגעת
אני כבר אתחלתי לדאוג לך שמשהו קרה ואז הטלפון צלצל ידעתי שמשהו קרה פחדתי נורא אבל אמרתי לעצמי אחרי כול מה שעברנו הכול יהיה טוב ואז מי הצד השני אני זוכר את הכול אני לא זוכר מי זה היה אמא שלך אבא שלך הוא חברה שלך הוא אמר לי שהיית בתאונה משאית סטתה מי הנתיב ונכנסה בך
ואת בבית חולים במצב קשה מאוד יצאתי מי הבית ונשאתי אליך רציתי לראות אותך לחבק אותך ולהגיד לך שאני אוהב אותך

ופה שוב אני נאלץ לסיים להיום אני מבטיח מחר להמשיך שתבינו זה לא קל לי לרשום את הדברים האלו אפילו היום שאני נזכר בזה זה ממש כואב לי ואפילו שאני רושם הדמאות זולגות מי עיני

^^^מה שתעשי ומה שלא תעשי
לאנשים יהיה תמיד מה להגיד
אז תעשי מה שטוב לך^^^

"...יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע
נעשה גם דברים, שנראים בלי סיבה
לא צריך כל דבר, לחקור ולשאול
לפעמים גם מותר, לא לדעת הכל..."