בפעם הראשונה שהעלתי את MDK על החלונות 95 שלי,התאהבתי בו.
ות"אמת,בצדק..למה? ובכן.. בוא נבדוק,האם MDK שווה את כל השעות שבזבזתי עליו? האם היוצרים של ג"ים התולעת עשו זאת שוב?

ד"ר הוקינס מגלה המצאה שהוא קורא לה:"אביזרי החלל" או משהו כזה,אך לרוע המזל כשהוא מציג את ההמצאה הזאת לקהילת המדענים החבר"ה שם צוחקים עליו.
הד"ר המסכן והמבויש משגר את עצמו מחוץ לכדור הארץ יחד עם עוזרו קורט וכלבו מרובה הזרועות מקס.בחלל הוא בונה לשלושה בית-חלל ומחליט שלא יחזור עד שלא יגלה המצאה חשובה...
הוא ממשיך לנסות להמציא המצאה שתפרסם אותו ברחבי כדור הארץ,עד שיום אחד הוא שם לב לאורות מוזרים וגדולים אשר נעים לכדור הארץ. הד"ר טוב הלב מודיע מיד לכדור-הארץ,אך אנו מחליטים להיתעלם ממנו...
האורות מתגלים כ 8 שואבי מכרות,המכילים שומרים-חייזרים,ולכל שואב כזה יש מטרה:לייבש את אספקת המים על כדור הארץ,ואת אספקת תפוחי האדמה.
הצבא שלנו לא מצליח לעצור את החייזרים,וד"ר הוקינס מחליט לפעול:הוא שולח את קורט עם חליפת הכוח שלו(בגלל גילו,והזרועות של מקס, הם לא יכולים להשתמש בה),והמשחק מתחיל.


המשחקתיות מצליחה לחדש בכל מה שנחשב למשחק אקשן בזמנו:
היא מהירה וקלילה,יש הרבה נשקים,וכמו כן יש שני נקודות היבט: גוף ראשון ושלישי - כשהשלישי הוא עם רוב הנשקים המהירים (מכונות ירייה) והשני("סנייפר מוד") משתמש בצלפים;הזום אין והזום אאוט היו רעיון חדש ומבריק,ויש גם פצצות ושידרוגים שהופכים את ההמשחק לאפילו טוב יותר...
אי אפשר להגיד שהמשחק דורש חשיבה,אבל תצטרכו לדעת מתי לבזבז את הרימון ומתי לא,אם זאת,רוב הזמן יש לא מעט אויבים על המסך,כך שלרוב הזמן פשוט תצטרכו לרוץ ולקפוץ כמו מטורפים ולכוון על האויבים את המכונת ירייה/צלף שלכם..
עוד דבר הראוי לציון זה החליפה עצמה,חוץ מהנשקים היא כוללת גם מצנח..וכמה שידרוגים.
אי אפשר להתעלם מהגיוון של המשחק,המשולב בלא מעט מתקנים שתהיו עליהם(כבר בהתחלה תמצאו את עצמכם על מטוס,ומתחמקים מרדאר בכדי להיכנס לאחד המתקנים,שממשיכים לגלישה על סקייבורד והתחפשות לרעים) יש גם גיוון באקשן, לפעמים נראה שמדובר במשחק סוניק או לחלופין,משחק הרפתקאות(קטעים שוממים וקטעים עמוסי "כל טוב")...

המנוע הגראפי במשחק פשוט יוצא מן הכלל,והביא לביטוי עד כמה יפה גראפיקת 3D יכולה להיות.גם האזורים משתנים,אם זה ברקע ואם זה באויבים והרצפה עצמה.על הסאונד אין הרבה על מה לדבר,מוזיקות יפות שמלוות את השחקן,אבל לצערי רובן נשמעות כמו איזה מוזיקות סוג ב" של סרטי ז" משנות השישים כדוגמת "זה הגיע ממאדים!" וכאלה (האם זה היה בכוונה?)..

ההומור במשחק,הוא,בד"זה וו מג"ים התולעת,לא מנסה להיות הגיוני בצורה כלשהי אך עדיין אפילו העלילה מצחיקה פחות או יותר(חייזרים שכובשים כוכבים על ידי שאיבת כל תפוחי האדמה שלהם?!),אבל,יש גם כמה קטעים רציניים בעלילה שנותנים לה פה ושם תפניות.

כך הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת ששייני עשתה זאת שוב,והביאה לנו את אחד ממשחקי הפעולה/טירוף הטובים ביותר אי פעם...







לחץ לקריאת המשך הטקסט...




תגובות: