|
CrAzY DuDe | תאריך: 20.03.05 - שעה: 17:32:07 |
חבר מתאריך: 09.01.04 - שעה: 13:06:28
15,745 הודעות.
|    |
|
#2537, "הסבר על מערכות פליטה"
|
אגזוזים
===========
נושא של שיפור מערכת יניקה/פליטה הפך להיות נושא פופולארי ומבוקש בשנים האחרונות.
כל הנושא התחיל ונבנה למרוצי פורמולה, שהיו חייבים לעמוד בתו תקן מחמיר ביותר של מערכות הפליטה ויחד עם זאת ניתנה להם יד חופשית לשיפור מערכות הפליטה, ע"מ לקבל יותר כוח מהרכב.
במרוצים אלה, כל שיפור ולו הקטן ביותר, הוא משמעותי ביותר.
למכוניות הכביש והכביש/שטח של היום, הנושא לא מושקע ולא מטופח ודיי בצדק.
המכוניות של היום מגיעות מהמפעל "מצוידות" במספיק כוח לצרכים שלנו.
כשאנו רוצים לבחון את הנושא אנו צריכים לשאול את עצמנו מספר שאלות כגון: כמה כוח נוסיף למנוע עקב השיפור שאנו הולכים לבצע?
באיזה מיקום נמקם את ה "התנגדות" (הפעולה של אגזוז הלחץ שנדבר עליה בהמשך) בסעפת הפליטה ? וכתוצאה מכך, באיזה טורים נרגיש בשיפור ?
בשורות הבאות ננסה להבין איך עושים זאת ומדוע מערכת הפליטה והיניקה קשורה לשיפור כוח מנוע.
חשוב שנזכור שאחד מהדברים החשובים במערכת היניקה הוא הקשר בין מומנט כוח ונפח בוכנה, לפי התמונה הבאה:
אנא הסתכלו בתמונה הבאה שמדגימה את הפולסים (גלים) של מערכת הפליטה (דחיסה ויניקה- לחץ):
http://carsoft.co.il/SPEEDREX_files/2.bmp\
המטרה של האגזוז הוא לייצר "מחסום" או "מחיצה" או "מכשול" מסוים במקום מסוים בגל, וכתוצאה מכך הגל "ייתקל" במחסום, ויחזור חזרה לתוך מערכת הפליטה (כל זה מתרחש במצב מסוים, בטורים מסוימים, ובלחץ מסוים)
כתוצאה מ"שבירת הפולס" והדיפת הגזים הנפלטים חזרה למערכת הפליטה, נוצר וואקום במקום ע"י שסתום הפליטה.
הוואקום גורם לכך שהגזים הנפלטים יקבלו (בזמן מסוים ובטורים מסוימים) יותר "דחיפה" החוצה ממערכת הפליטה, ואז הבוכנות יקבלו יותר תערובת (=יותר כוח) ..
ההסבר הנ"ל הוא כמובן "עממי" של ההסבר הטכני יותר שדורש התייחסות לנקודה שבה שסתום היניקה ושסתום הפליטה פתוחים יחד בנקודה מסוימת, אבל המטרה כאן היא הבנה כללית של הנושא ולא כניסה לעולם הטכני.
הנקודה שבה ייבנה המחסום המדובר היא קריטית ביותר מכיוון שהיא זו שקובעת באיזה נקודה של הפולס, הגזים היוצאים יהדפו חזרה למערכת הפליטה.
כיוון שכל סוג מנוע מייצר גל פולסים שונה ובלקיחת הנתונים של סעפת יניקה, מערכת טיימינג, מערכת הזרקה וכדומה, אנו למדים שיש לייצר מערכת כזאת לכל סוג מנוע בנפרד.
מערכת שתוכננה למנוע א' לא תעבוד במנוע ב', לכן אין מערכות "אונברסליות".
הנקודה שבה "יישבר" הפולס, היא הקובעת באיזה סל"ד נקבל את תוספת הכוח.
הנקודה הזאת מיוצרת לפי הדרישה מהמערכת.
לדוגמא: נגיד שבמרוצי פורמולה הדרישה היא לקבל תוספת כ"ס בסל"ד 9000 ...
מיקום ה"שבירה" יהיה כזה שהכוח יבוא לידי ביטוי ב 9000 סל"ד.
כיוון שכל הנושא של שבירת הפולס הוא בסופו של דבר התקן קבוע כלשהו, התוצאה שמתקבלת זהה ולא ניתנת לשינוי. (ז"א שאם נמשיך את הדוגמא, תמיד תוספת הכוח תתקבל ב 9000 סל"ד ולנהג לא תהיה אפשרות לקבוע בנסיעה שעכשיו הוא רוצה את התוספת ב 4000 סל"ד).
ה"מחסום" הנ"ל יכול להיות בצורות שונות.
הוא יכול להיות דוד אגזוז מרכזי במבנה מסוים, הוא יכול להיות כיפוף מסוים של צינור האגזוז במקום מסוים, הוא יכול להיות הצרה של צינור האגזוז במקום מסוים, הוא יכול להיות הצורה עצמה של צינור האגזוז וכדומה.
יש מערכות חשמליות בעלות מחסום חשמלי שמאפשר "תזוזה" של ה "מחסום" לפי דרישת הנהג ברגע נתון או לפי חיישנים אחרים, אך מערכות אלו אינם למכירה לקהל הרחב עקב עלויות גבוהות.
להלן תמונה שממחישה את הדוגמא של הצרה של צינור האגזוז
בתמונה אנו רואים איך הגזים היוצאים נתקלים בהצרה וחוזרים חזרה למערכת הפליטה:
סיכום:
במנועי בנזין בעלי נפח גדול (כמו הדיסקברי) הכוח שאנו יכולים לקבל ממערכת כזאת הוא אפסי ולא מורגש יחסית. זאת מכיוון שמנוע כזה עם כ 190 כ"ס שיקבל שיפור ל 195 כ"ס (ושוב, חשוב להדגיש שמדובר בכוח שמתווסף במצבים מסוימים ובטורים מסוימים) הוא לא שיפור מורגש. כמו שכתבתי בתחילת המאמר, השיפור הנ"ל הוא קריטי במרוצי פורמולה שבהם כל כ"ס נחשב, אבל במנועי בנזין עתירי כוח, עם מגבלות הרכב ויחסי העברה שלו, לחלוטין לא יהיה כל שיפור מורגש.
לעומת זאת, במנועי טורבו-דיזל שסובלים מחוסר כוח, השיפור יכול להיות יותר משמעותי.
במנועים כאלה, שיפור של כ"ס יהיה מורגש יותר.
בנוסף, במנועי טורבו דיזל, הלחץ שנוצר מעלה את סיבובי הטורבינה של הטורבו ובכך מגדיל את כוח הטורבו במנוע.
כל הנושא הזה נועד לתת יותר כוח למנועים שזקוקים לכך (במיוחד מנועי טורבו דיזל) ואכן הוא יכול לתת מענה כזה, במצבים מסוימים ובטורים מסוימים, כפי שהסברתי.
אין הנושא קשור כלל לחסכון בתצרוכת דלק, תצרוכת הדלק לא תקטן ואולי אף תגדל בעקבות טיפול כזה במערכת הפליטה.
מקווה שההסבר עזר קצת בהבנת הנושא.
קרדיט לקארסופט
|
|
|
