#42802, "אתמול של מחר"
|
כשתשאלי ותרצי, אזכר בהיום ואזכיר לך, אזכיר רגעים מלווים בדמעות ותקווה - תרצי שנמחק עם האושר את אז, איתך, היא לא תתן שתקחי השקעה של שנה.
ומי היא בכלל שתחליט שהכל כבר נסגר ? היא לא תוותר, את נטשת - היא אספה - הרגש עולה חזרה, אותו רגש מוכר ואכזר, ואני יודע, את המחלה והיא התרופה המרה.
רגעים שהיית פה, כיסו את הכל, עוד רגע חולף, מבטך בשעון - היום ומחר, שונים מאתמול, פנים כה יפות, הפוכות כאישון.
הפוכות כי מחר, תאחרי את היום, והיום כבר חצוי מבחירה של אתמול - ואתמול שתדעי, המשכתי לנשום, התרופה המרה עוד תשכיח הכל.
ועד שתשכיח, נמשיך ללטף האחר, נתמכר למגע, לא ניתן לחלום להיעלם - נגיעות שוב חוזרות כי הרגש מחליט לאחר, זה קל רק תביני, שני חצאים זה שלם.
בכית כל אתמול וידעתי כי חצי ממך, בכיתי איתך, כעסת, לא הפסקנו לסבול - קראת שאבוא גם כשזה רק בשבילך, כי עד שתשכיח, ניצב למולך כמו אתמול.
רגעים שהיית פה, כיסו את הכל, עוד רגע חולף, מבטך בשעון - היום ומחר, שונים מאתמול, פנים כה יפות, הפוכות כאישון.
הפוכות כי מחר, תאחרי את היום, והיום כבר חצוי מבחירה של אתמול - ואתמול שתדעי, המשכתי לנשום, התרופה המרה עוד תשכיח הכל.
אני מבין מה שתביני מחר. חבל.| " | שוב נשאר בין הקירות, מוצא אותך על הרצפה
נוגעת בדפי האמונה
בגופך יש כוח פרא להמשיך כי זאת הדרך,
דרך שתיתן לך הגנה
את נקרעת מבפנים, רואים אצלך על הפנים
ובידך סכין האמונה
רוצה אותי על המזבח, עם או בלי לילות ירח
בלי הנשיקה האחרונה... " - זאב נחמה.
ETHNIX.CO.IL |
|
|