#42802, "אתמול של מחר"
|
כשתשאלי ותרצי, אזכר בהיום ואזכיר לך,
אזכיר רגעים מלווים בדמעות ותקווה -
תרצי שנמחק עם האושר את אז, איתך,
היא לא תתן שתקחי השקעה של שנה.
ומי היא בכלל שתחליט שהכל כבר נסגר ?
היא לא תוותר, את נטשת - היא אספה -
הרגש עולה חזרה, אותו רגש מוכר ואכזר,
ואני יודע, את המחלה והיא התרופה המרה.
רגעים שהיית פה, כיסו את הכל,
עוד רגע חולף, מבטך בשעון -
היום ומחר, שונים מאתמול,
פנים כה יפות, הפוכות כאישון.
הפוכות כי מחר, תאחרי את היום,
והיום כבר חצוי מבחירה של אתמול -
ואתמול שתדעי, המשכתי לנשום,
התרופה המרה עוד תשכיח הכל.
ועד שתשכיח, נמשיך ללטף האחר,
נתמכר למגע, לא ניתן לחלום להיעלם -
נגיעות שוב חוזרות כי הרגש מחליט לאחר,
זה קל רק תביני, שני חצאים זה שלם.
בכית כל אתמול וידעתי כי חצי ממך,
בכיתי איתך, כעסת, לא הפסקנו לסבול -
קראת שאבוא גם כשזה רק בשבילך,
כי עד שתשכיח, ניצב למולך כמו אתמול.
רגעים שהיית פה, כיסו את הכל,
עוד רגע חולף, מבטך בשעון -
היום ומחר, שונים מאתמול,
פנים כה יפות, הפוכות כאישון.
הפוכות כי מחר, תאחרי את היום,
והיום כבר חצוי מבחירה של אתמול -
ואתמול שתדעי, המשכתי לנשום,
התרופה המרה עוד תשכיח הכל.
אני מבין מה שתביני מחר. חבל.| " | הם לא שמרו לה אמונים
האל מן הקרב מאמץ לו מלאכים
מביתו אף אחד לא חזר
כבר מאוחר... " - זאב נחמה.
ETHNIX.CO.IL |
|
|
אתה מוכשר מאוד אתה כותב יפה (ל"ת)
מתן מנהל פורום מוטוריקה 
