|
fuck you | תאריך: 16.08.06 - שעה: 10:45:20 |
חבר מתאריך: 02.04.06 - שעה: 19:57:10
1,052 הודעות.
|    |
|
#38951, "time of your life-פרק 9"
|
מיץ ענבים זה מגעיל! קחו...
----------------------------
time of your life-פרק 9
Broken hearts and torn up letters
Girl you just can't dance forever
If you want to make it better...
*נקודת מבט של איאן*
'זה...זה מפחיד! ועוד איך שהיא אומרת את זה...בכזאת קלילות, כאילו זה שום דבר!' חשבתי לעצמי. קמתי והלכתי אליה. "את בסדר? למה הפסקת?" שאלתי אותה. "הפנים שלך...כשסיפרתי את זה...לא יכולתי להמשיך! אולי בכלל עדיף שאני לא אספר! פשוט...אני פה, וזהו! לא צריך יותר מזה." נראיתי עד כדי כך נורא?! לא! שלא תפסיק! "לא...זה כי..." מה להגיד? מה להגיד? "כי סיפרת את זה בצורה כזאת ש...אנסו אותך אבל לא נורא. כאילו, בקטנה. זה פשוט היה נראה לי מוזר." הייתי צריך להגיד משהו, אני רוצה שהיא תמשיך לספר. "נכון, כי אם אני אתחיל לספר את זה בצורה כזאת ש... שאני ממש אכנס לזה, זה יכאב לי! אני לא רוצה לחזור לשם, לתקופה הזאת! זאת הייתה התקופה הכי נוראה בחיים שלי!"
*נקודת המבט של ג'ואי*
הוא אמר שהוא מבין וחיבק אותי. כ"כ התגעגעתי אליו!! לעזאזל! אני צריכה לספר לו על אנני!! אבל מתי?! "טוב, אני צריך ללכת עכשיו, יומיים לא הייתי בבית. אני אתקשר אח"כ וניפגש. אנחנו צריכים לדבר..." הוא אמר נתן לי נשיקה על הלחי והלך.
*שוב נקודת המבט של איאן*
יצאתי מהבית של סטפני והלכתי למכונית בזמן שאני חושב...מנסה עדיין לקלוט שהיא פה. עוד לא קלטתי את המשמעות של זה... ג'ואי פה! נכנסתי למכונית והתחלתי לנהוג לכיוון הבית שלי. בדרך, באחד הרמזורים הסתכלתי על הצומת ההיא. איפה שכמעט דרסתי אותה, בפעם הראשונה שהסעתי אותה הביתה. היה לי פתאום פלאשבאק של כל מה שקרה, אז. הכל. ממש מהר באיזה 4-5 שניות! של הכל! איך שנישקתי אותה פעם ראשונה, שרבתי עם אדם בשבילה, שסיפרתי לה שהתגרשתי מרוני, שהיא בהריון, שרבנו על הציון של אותו ילד ושהיא נחטפה. ואז הכל חזר אליי. רק אז באמת, סוף סוף, הבנתי שהיא חזרה. מכוניות צפרו לי להתקדם, הרמזור היה ירוק. כשהגעתי הביתה, סיפרתי לאן שהיא פה. היא לא האמינה למה שאמרתי לה. כשנפגשתי עם אן בפעם הראשונה, הייתי עדיין שבור. והיא הייתה הכתף התומכת, הזאת שבכיתי עליה, סיפרתי לה הכל על ג'ואי! היא ידעה עליה הכל חוץ מאיך היא נראתה. אמרתי לה גם שאני תמיד, אבל תמיד אוהב את ג'ואי. אחרי כמה זמן התחלנו לצאת, ואחרי שנתיים התחתנו. כל זה קרה שנה וחצי אחרי שג'ואי נחטפה. "אז... מה עכשיו?" היא בטח נזכרה באותם ימים, חשבה אולי שאני הולך לעזוב אותה בשביל ג'ואי או משהו. אני אפילו זוכר שלפני שהתחלנו לצאת אמרתי לה שאם ג'ואי איי פעם תחזור ואני אהיה עם מישהי, אני אעזוב הכל ואלך אליה. עכשיו אני מבין שזה לא נכון. "אני...לא כ"כ יודע. מחר אני אלך אליה שוב, יש לנו הרבה דברים להשלים!" אן הסתכלה למטה. ידעתי שזה מה שהיא חשבה. התקרבתי אליה "אני אוהב אותך, אנסטסיה." זה היה השם המלא שלה. אבא שלה היה רוסי, אבל היא לא דברה רוסית או ביקרה ברוסיה מעולם. אני בחיים לא אעזוב אותך, אפילו לא בשביל ג'ואי!" אמרתי ונישקתי אותה.
*יום למחרת, 6:30 AM*
השעון המעורר צלצל. 'עוד קצת' לחשתי לעצמי וכיביתי את השעון. אן כבר הייתה במטבח. כשהיא שמעה את השעון המעורר היא באה לוודא שאני באמת קם. "איאן, בוקר טוב." היא אמרה ונכנסה לחדר. "עוד מעט...עוד מעט..." היא נאנחה. "לא עוד מעט. בוא, מאמי, צריך להביא את ג'יימי לבי"ס." נאנחתי גם אני. ממש לא בא לי לקום, אבל אני חייב. "טוב, בסדר, אני קם, אני קם." אמרתי והיא הסתובבה ויצאה מהחדר. קמתי, התלבשתי והבאתי את ג'יימי לבי"ס. אני כבר מזמן לא עובד... אחרי שהכל הסתדר עם הלהקה, ואז התפרקנו, יש לי מימון מספיק. אני לא צריך לעבוד יותר. חוץ מהופעות מזדמנות ודברים כאלה, אני בעיקר מתבטל בבית. טוב...אני לא יכול לחכות יותר! אני מתקשר לג'ואי, עכשיו!
"הלו?"
"סטפני? ג'ואי בבית?"
"לא, היא הלכה לבית של ההורים שלי, אתה לא היחיד שצריך לדעת שהיא פה, אתה יודע." היא אמרה וצחקה קצת.
"אני יודע, פשוט אני חייב לדבר איתה. כשהיא תחזור הביתה תגידי לה שתדבר איתי, טוב?"
"טוב, ביי." היא אמרה וניתקתי.
עד שעה 5 אח"צ לא יצאתי מהבית,, פשוט ישבתי ליד הטלוויזיה או ליד המחשב כשהטלפון הנייד לידי. 'נוו כבר! מתי היא תתקשר?!' חשבתי לעצמי. הזמן עבר כ"כ לאט!! אפילו שהיה לי הרבה מה לעשות ליד המחשב, והיה מה לראות בטלוויזיה, פשוט...הכל נראה כ"כ חסר ערך... רק חשבתי על מתי היא תתקשר אליי כבר! 'גרין גרין' (שוב טלפון חחחח...) ישר הרמתי את הטלפון "הלו???" "שלום, אפשר את אן?" "כן, בטח, שניה..." אמרתי עם קול של אכזבה. "אן!!, זה בשבילך..." צעקתי אליה. היא לקחה את הטלפון ואז היא אמרה "איאן, זה בשבילך!" עם מבט מוזר על הפנים שלה... "הלו...?" "איאן!" שמעתי את ג'ואי ואז היא צחקה לרגע. "אתה צריך לחדד את חושי השמיעה שלך! לא אמרתי 'אן' אמרתי 'איאן'" והיא המשיכה לצחוק. התחלתי לצחוק גם אני. "איך עבר אצל ההורים?" שאלתי אותה. "אני עדיין אצלם, הם לא נותנים לי לצאת. נראה לי אני אשאר פה ללילה, אבל סטפני אמרה לי שהתקשרת, שזה דחוף, משהו כזה...מה קרה?" שתקתי שניה ואז אמרתי "שום דבר, סתם רציתי לדבר איתך. אסור?!"
"מותר, מותר... מחר אני אתקשר אלייך וניפגש איפה שהוא, אני צריכה להגיד לך משהו ממש, אבל ממש חשוב! אוי, אני חייבת ללכת! נדבר מחר,ביי!" היא אמרה מהר וניתקה. "להתראות..." אמרתי לקול של צליל החיוג וניתקתי.'עוד יום שלם של המתנה! אוף...' חשבתי לעצמי.
*יום אחרי, אחה"צ*
הזמן עובר כ"כ לאט!! כאילו שהשעון עושה לי דווקא! 'גרין גרין' 'סוף סוף!!' חשבתי לעצמי. הרמתי את השפופרת "הלו? ג'ואי?" "איאן, מה קורה?" "הכל טוב...אז, מתי?" כל כך התרגשתי! היא צחקה קצת ואמרה "תרגע, עוד חצי שעה, תבוא לאסוף אותי." "חצי שעה זה יהיה." אמרתי וניתקתי.
"אן, אני יוצא עוד 20 דקות להיפגש עם ג'ואי. ג'יימי אצל... אבל ההוא שגר פה ברחוב, ברח לי השם. הוא אמר שהוא יחזור ב-6 בערב." אמרתי ונכנסתי לחדר להתלבש. לא הייתי ערום (=\) פשוט רציתי להחליף למשהו יותר...כדי לצאת. אחרי שהתלבשתי, הסתדרתי והכל, נשארו לי 10 דקות, אז התיישבתי לראות טלוויזיה קצת. אחרי 10 דקות נישקתי את אן ואמרתי לה "אני בחיים לא אעזוב אותך!" ויצאתי.
כשהגעתי אליה היא הייתה לבושה רגיל למדיי, יצאנו לאיזו מסעדה, התיישבנו והזמנו אוכל.
"מה היה כ"כ חשוב שרצית לספר לי?"
"זה...זוכר שלפני ש...הכל קרה, נכנסתי להריון, ממך?"
"אממ...כן, אבל מה זה קשור עכשיו? הרי הפלת."
"תן לי לסיים. אין לי מושג איך, או למה, אבל פשוט... ההפלה כנראה לא הצליחה......"
זה אומר ש... OMG!!
----------------------------
אהבתם? תגיבו! לא אהבתם? גם תגיבו!
|
|
|
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא:] אנני!!!חחחיחיחי (ל"ת)
