|
fuck you | תאריך: 13.08.06 - שעה: 16:54:08 |
חבר מתאריך: 02.04.06 - שעה: 19:57:10
1,052 הודעות.
|    |
|
#38850, "time of your life-פרק 6..."
|
כמו שהבטחתיף היום פרק 6. מחר פרק 7.
הוא קצת ארוך, אבל אם עברתם את 5-תעברו גם את זה XD
תהנו, יש פה כמה סגירות מעגל כי...פשוט תקראו, למה אני מזיינת את השכל?!
-------------------------
time of your life-פרק 6:
OMG! איזה שיט...זה לא יכול לקרות לי! איזה סרט!! "יהיה בסדר... תמיד יש אופציות. את בת 16. את לא חייבת ללדת אותו, וגם אם כן, את יכולה למסור אותו לאימוץ, או מליון ואחת אפשרויות אחרות!" מישל אמרה לי. היא צודקת. "אני יודעת... מה השעה עכשיו? " היא הסתכלה על השעון על היד שלה ואמרה "בערך 2:30 PM/ למה?" "אני צריכה להגיד לאיאן... אני אלך לבי"ס, אני אחכה בחניון ואחכה שהוא יצא. איזה פאק זה!" היא נאנחה. "אני אלווה אותך." היא אמרה ויצאנו. בדרך דיברנו על מה אני אעשה עם זה ולא כ"כ הגענו להסכמה... בסוף אמרתי "אני אדבר על זה עם איאן, ונראה מה אנחנו עושים." הגענו לבי"ס. "טוב, תודה. נדבר אח"כ, ביי." אמרתי לה והלכתי. הגעתי לחניון והתיישבתי על המדרכה, ליד המכונית שלו וחיכיתי. הזמן עבר לאט, כמו נצח! אחרי שסוף סוף שמעתי את הצלצול, נאלצתי לחכות עוד 20 דקות בערך, עד שהוא יצא. לקחתי נשימה עמוקה והוא התקרב. העיניים שלו נפתחו לרווחה, הוא הבין. "את בטוחה?" הנהנתי. הוא הניח את התיק שלו על המכסה מנוע של המכונית ושם את היד שלו על הבטן שלי. "הוא רק עובר, אתה יודע. עבר רק שבוע. אתה לא תרגיש כלום." הוא אמר "אני יודע. מה....מה את מתכוונת לעשות לגבי זה?" חשבתי לרגע ואז אמרתי "אני לא יודעת, חשבתי על לדבר על זה איתך...לשמוע מה אתה חושב ואז להחליט." הוא הוריד את היד שלו מהבטן שלי ונאנח. "אני לא יודע מה להגיד לך... את בת 16, את עוד קטינה, ובכלל-בבי"ס." "אני יודעת. גם אני חשבתי על זה בצורה כזאת... ואין פה שום צורה אחרת . אני הולכת להפיל." הוא הסתכל עליי, ישר בעיניים. פשוט עמדנו שם כמה דקות, הסתכלנו אחד על השני, מבלי לדבר, מבלי להגיד כלום. "את....את עדיין חושבת שאנחנו לא צריכים להיות ביחד, בגלל האדיוט הזה?" חשבתי לרגע... "אני לא יודעת איאן. כל הסיפור הזה נראה לי הזוי לגמרי. אתה גדול ממני ב-13 שנה. זה הפרש דיי משמעותי. ואל תתקע לי את המשפט 'לאהבה אין גיל!'. בוא נהיה מציאותיים." "אני יודע, אבל מה גרם לך להגיד לי כן מקודם שלא גורם לך להגיד לי כן עכשיו? אני אוהב אותך, ואני יודע שאת אוהבת אותי. ודברים כאלה, הדברים המסובכים, הדברים האלה שהופכים את החיים האלה לקשים, אלה מה שהופכים את החיים למהנים כ"כ." יש משהו במה שהוא אומר אבל עדיין... "אני לא יודעת. אני צריכה לחשוב על זה..." "אוקיי... אז את רוצה הסעה הביתה?" "בסדר." אמרתי ונכנסנו למכונית. במהלך הנסיעה דיברנו על אם כדאי לי באמת להפיל או לא. בסוף החלטנו שאני מפילה. הוא אמר שהוא ישלם על זה, אבל אמרתי לו שנתחלק, או שאני משלמת הכל. הוא הסכים בסופו של דבר ואז נכנסתי הביתה. אמרתי לו שאני אתקשר אליו יותר מאוחר ויצאתי מהמכונית. התחברתי ל-MSN ודיברתי עם מייק, אחרי שבוע של...שתיקה בינינו. הסדרנו את הדברים, והוא עדיין לא מפסיק להגיד כמה שהוא מצטער. הוא אמר שהוא כבר לא אוהב אותי, אם זה נכון אני לא יודעת. סיפרתי לו על העובר, ועל זה שאני חושבת על לחזור לאיאן, והוא אמר לי שאני צריכה להפיל. אבל גם בדרך לחזור לאיאן. "תראי כמה הוא נלחם בשבילך, אל תתני לו לחשוב שהוא עשה את זה לשווא. והוא באמת אוהב אותך." הוא צודק. אז מחר אני אדבר איתו ואגיד לו את זה. אין כמו מייקי חשבתי וחייכתי לעצמי.
*יום אחרי*
קמתי יותר מוקדם מהרגיל, לא בגלל השעון, אלה כי כ"כ רציתי כבר להגיע לבי"ס ולדבר עם איאן! הייתי מוכנה כבר חצי שעה לפני הזמן, אחרי מקלחת ארוכה ואיזה רבע שעה שסידרתי את האיפור שלי, שיראו כמה שפחות את העיגולים השחורים, ושתי כוסות קפה.
יצאנו מהבית, וכשהגעתי לבי"ס לא התיישבתי לדבר עם סטף, כמו כל יום, הלכתי לחדר מורים, לראות אם איאן שם. הוא עוד לא הגיע. טוב, אף מורה כמעט לא הגיע. השעה בערך 5 בבוקר!יש עוד 3 שעות עד שהבי"ס מתחיל...התיישבתי ליד הארונית שלי, חושבת על מלא דברים, על כל הדברים שקרו לי בשבוע האחרון. נרדמתי. הייתי ממש עייפה, נראה לי איזה חצי לילה לא ישנתי בגלל המחשבות, ההתרגשות של לחזור אליו, ועוד כל מיני דברים אחרים. עם הצלצול התעוררתי. קמתי מהמקום ולקחתי את הדברים שלי מהארונית והלכתי לכיתה. שיעור ראשון, ספרות. מייק איתי בשיעור הזה. יופי. נכנסתי לכיתה וראיתי את מייק יושב בשולחן לבד. הוא קרא לי לבוא לשבת לידו. כל השיעור דיברנו ולא הקשבנו למילה אחת ממה שהמורה אמרה. לא שזה חשוב במיוחד... כשנגמר השיעור אמרתי "טוב...עכשיו אני אלך לחפש את איאן, הרגע הגדול..." הוא איחל לי בהצלחה והלכתי לחדר הסטוריה. פתחתי את הדלת וסגרתי אותה אחריי. ראיתי את איאן מסדר את הדברים שלו וכשהוא שם לב שאני שם הוא הסתובב אליי. "היי" אמרתי לו עם חיוך קטן. "היי גם לך." ואז הייתה שתיקה של כמה שניות. "באתי לדבר איתך על מה ששאלת אותי אתמול...אני חשבתי על זה ו...אני רוצה שנחזור." הוא הסתכל עליי, חיוך ענקי עלה על הפרצוף שלו והוא בא אליי וחיבק אותי. חיבקתי אותו בחזרה. ואז נזכרתי שזאת לא הפסקה, זה שיעור עכשיו! הדלת נפתחה ומיד עזבנו אחד את השני. ילדים התחילו להיכנס לכיתה ואז איאן אמר "אני שמח שהודעת לי על זה. אני אודיע לך בהמשך מה עושים עם זה." "תודה מה ג'ונס" אמרתי ויצאתי מהחדר. יש!! כ"כ שמחתי! הלכתי לשיעור אנגלית עם חיוך על הפנים והתיישבתי ליד קייטי. "על מה את שמחה כ"כ בבוקר?" היא הסתכלה עליי במין מבט כזה...כאילו נפלתי מהירח. "סתם, אסור לי להיות שמחה?" אמרתי לה עם חיוך, שכמובן לא ירד לי מהפרצוף. היא נאנחה "זה איאן שוב, נכון?!" כבר הזכרתי ש...כמעט כל הבי"ס ידע על מה שיש ביני לבין איאן? אין לי מושג איך, בטח אדם, אבל כולם כבר יודעים. הינהנתי בראשי להסכמה. "קייטי וג'ואי! תפסיקו לדבר, או שתישלחו למנהל!" המורה צעקה עלינו, מזל שהיא לא כמו גברת מילר... אחרת גם פה היינו צריכות לעשות הצגה או משהו כזה=\. "סליחה המורה." אמרנו שתינו והשתתקנו. ועבר לו ככה כל היום, אני שמחה כמו איזה מישהי שקיבלה מליון דולר, וכל מי שראה אותי שאל אותי לחמה אני כ"כ שמחה. בסוף היום הלכתי לחניון של המורים, חיכיתי שם לאיאן. הוא ידע שאני אהיה שם כי קודם, בשיעור הסטוריה, הוא אמר לי לבוא. התחלנו לנסוע והוא שאל אותי "אז מתי את מתכוונת להפיל?" לא ממש ידעתי אבל אני צריכה לדעת כבר, לא?! "אני לא כ"כ יודעת, אבל אני רוצה בזמן הקרוב. מה גם שאני צריכה לדבר עם אמא שלי על זה, היא בכלל לא יודעת." הוא התפלא. "הייתי בטוח שהיא כבר יודעת על זה, בגלל זה התווכחת איתי בעניין הכסף, כי את יודעת הפלה זה לא עניין כזה זול." הייתי צריכה כבר לספר לה, אבל לא חשבתי שזה כזה דחוף. מה גם שלא כ"כ דיברתי איתה מאז הריבים על להגיש את התלונה הזאת. "אני אדבר איתה היום, ואני אחזיר לך תשובה." הוא הנהן בראשו להסכמה. "רוצה לצאת היום לאנשהו או משהו כזה?" חשבתי שניה ואז אמרתי "לא נראה לי, יש לי מחר מבחן באלגברה. אגב מבחנים, מתי נקבל את המבחנים שלנו?" הוא נאנח. "את יודעת שאני לא אוהב לדבר על דברים כאלה מחוץ לבי"ס, אבל משהו כמו עוד שבוע, שבועיים." "אוקיי, רק רציתי לדעת." כל הנסיעה דיברנו על נושאים אקראיים וכשהגעתי הביתה התנשקנו ונפרדנו לשלום. קבענו שמחר נצא, בגלל המבחן והכל. נכנסתי הביתה ולמרות שאמא שלי ידעה שאני לא אענה לה, היא שאלה "היי, איך היה היום שלך?" אוקיי, אני צריכה לשבור את השתיקה. "בסדר... מחר יש מבחן באלגברה, מה זה לא בא לי להתכונן!"היא חייכה. היא בטח הייתה מרוצה מזה שאני סוף סוף מדברת איתה, ולא צועקת או מתעלמת. "רעבה? רוצה לאכול משהו לפני שאת מתחילה?" חשבתי שניה ואמרתי "לא, לא כ"כ...אבל אני צריכה לדבר איתך שניה..." "מה קרה?" והתיישבנו ליד השולחן וסיפרתי לה על כל העניין עם ההריון וההפלה והכל. היא הסכימה עם זה שאני צריכה להפיל, כי אני קטנה מידיי והכל. אחרי איזה שעה בערך שדיברנו החלטנו שהיא תקבע לי תור לכמה שיותר מוקדם. היא התקשרה לבי"ח וצריך היה לקבוע פגישה לפני זה. כי צריך לבקש לעשות הפלה, ורק אם הנסיבות מתאימות, אז נותנים. (זה אמיתי, אגב.) "אוקיי, התבטל להם תור עוד יומיים, אז עוד יומיים נלך לבי"ח ונראה. אין שום סיבה שלא יתנו לך להפיל." היא אמרה לי. חיבקתי אותה, אמרתי לה תודה ועליתי לחדר, להתחיל להתכונן. זה מבחן ממש גדול, אז התכוננתי עד שעה 12:30 בערך, עד שאמא שלי נכנסה לחדר ואמרה לי שאני אתכונן עוד חצי שעה ואלך לישון, כדי שאני אהיה ערנית מחר. בשלב הזה כבר התכוננתי על הכל, פשוט חזרתי על זה שו7ב ושוב. אז לא חיכיתי חצי שעה, ישר הלכתי לישון.
*בוקר אחרי*
קמתי מהמיטה, התארגנתי ויצאנו. כרגיל, כשהגענו ישבתי ודיברתי עם אחותי עד שמייק הגיע. "היי, מה קורה?" שאלתי אותו. "הכל בסדר...התכוננת לאלגברה? אני מת מעייפות בגלל זה!" "כן, גם אני. מזל שזה שיעור ראשון!" אמרתי לו ואז הצלצול צלצל ונכנסנו לכיתה. "בהצלחה" אמרתי לו. "בהצלחה גם לך" הוא אמר וחייך. המבחן היה ממש קשה, לא יודעת אם הצלחתי או לא. כשנגמר הזמן של המבחן(היו שעתיים) אז יצאתי מהכיתה ומייק עוד היה במפנים, מנסה לסיים את התרגיל האחרון או משהו. הוא יצא אחרי כמה דקות ודיברנו על המבחן, אני לא אפרט. משעמם מידיי. אמרתי לו שעוד יומיים אני הולכת לבי"ח והוא ממש שמח בשבילי.
לפני ששמתי לב, עבר כל היום ושוב, מצאתי את עצמי בחניה, מחכה לאיאן.
*יומיים אחרי, בבי"ח*
עברו יומיים בלי שום דבר מיוחד, אז אין טעם לספר מה שהיה. נכנסנו, אני ואמא שלי כי העדפתי שאיאן לא יבוא, וסיפרנו לרופא שאני בת 16, בהריון, לא נשואה עדיין בבי"ס וזה, ועוד כל מיני דברים כאלה. אחרי כמה שיחות טלפון, ושהוא יצא מהמשרד כמה פעמים הוא אמר שיש לי אישור לעשות הפלה. שאלנו מתי יש תור, הכי קרוב והוא אמר שיש בשבוע הבא ואז יצאנו. עוד 5 ימים... יום שלישי בשבוע הבא, אני מפילה.
*שבוע אחרי, יום שלישי בבוקר.*
השעון המעורר צלצל, השעה הייתה 6 בבוקר. הלכתי לישון בערך בשעה 2, משהו כזה. אין לי מושג איך אני יכולה לישון כ"כ מעט שעות כל הזמן! היום אני לא הולכת לבי"ס, אני הולכת לבי"ח. איאן אמור לפגוש אותי שם. הלכתי לבד, בלי אמא שלי. הגעתי לבי"ח ואיאן היה שם, בכניסה. "היי" אמרתי עם חיוך. "היי, איך את מרגישה?" "לחוצה מאד!" אמרתי. הוא נתן לי כוס קפה חם והלכנו ליד חדר הניתוח, הייתה עוד רבע שעה עד שהתור שלי יגיע. אני התיישבתי על הספסל והוא הלך במעגלים, הוא היה נראה ממש לחוץ. כאילו הוא לחוץ יותר ממני.
*אחרי ההפלה בחדר התאוששות*
אני מרגישה...ריקנית. לא מבחינה פיזית, אלה נפשית. איאן לא יכל להיכנס איתי לחדר, אז הוא עמד בחוץ וחיכה שאני אצא. עכשיו הוא לידי, יושב ומחזיק לי את היד. עוד היום אני אוכל להשתחרר, בערב. שזה בערך... עוד איזה 5 שעות, משהו כזה. ואז אמא שלי נכנסה. "את בסדר חמודה? איך את מרגישה? הבאתי לך פה קצת אוכל, אני יודעת שהאוכל של בי"ח מגעיל! את צריכה עוד משהו? הבאתי גם בגדים, כשתצאי." היא דיברה כ"כ מהר, בקושי עמדתי בקצב. "אמא, אני בסדר! תרגעי!" אמרתי וצחקתי. אמרתי לכולם שלא יבואו לבקר אותי, זה רק יום אחד! רק אמא שלי כזאת...כזאת!
בקיצור, ההפלה עברה בסדר גמור, בערב, כשהגעתי הביתה מייק היה שם וגם קייטי ומישל ועוד כמה חברים. כל אחד בא עם עצמו, לראות אם אני בסדר וזה מה שיצא. טוב שאמרתי להם לא לבוא לבי"ח. כולם ברכו אותי והכל ואחרי איזה שעה, שעה וחצי הם הלכו.
יום אחרי, לא הלכתי לבי"ס, נפגשתי בערב עם איאן, הוא אמר שיש לו חדשות טובות. היינו אצלו בבית, ראינו סרט ואכלנו ארוחת ערב. "אז...מה החדשות?" הוא חייך ואמר "זוכרת שאמרנו לך שיש לנו דיסק והכל? ללהקה אני מתכוון. אז בקי השיגה לנו ראיון באיזו תוכנית טלוויזיה. נראה לי ג'יי לנו." קפצתי עליו מרוב שימחה ונישקתי אותו. "אני רוצה שאת תבואי גם." חייכתי אליו "ברור שאני אבוא! מתי זה?" הוא אמר "זה מחר בערב. אני אבוא לאסוף אותך בערך בשעה 6 כי צריך להיות שם יותר מוקדם." ממש שמחתי בשבילו! זה מקפצה אדירה, זאת תוכנית מאד נצפית, נראה לי...
*יום אחרי בבי"ס*
איזה דפוק אחד בשם...אין לי מושג איך קוראים לו, ניסה להתחיל איתי ליד איאן, התחיל לגעת בי. העפתי לו סטירה. בעקבות זה מה איאן עשה?! זוכרים את המבחן בהיסטוריה? הוא הכשיל אותו! בגלל העניינים שלי!
"למה לעזאזל עשית את זה?? הדברים האלה לא קשורים אחד לשני, לא היית צריך לעשות את זה!"
"תרגעי, שילמד! במילא הוא לא תלמיד כזה משהו... הכי גבוה שהוא היה מקבל זה 70! "
"זה לא משנה, זה לא משנה מה הוא עשה, או למי הוא עשה! זה לא צריך לפגוע לו בציון בתעודה! תפסיק להיות כזה אגואיסט!" צעקתי עליו ויצאתי מהכיתה. לפעמים הוא יכול להיות כזה קנאי! הוא התקשר אליי לפלא פון,אבל לא עניתי לו. נסעתי הביתה עם מייק, אולי הגזמתי עם התגובה שלי? אבל גם הוא... הוא לא היה צריך לעשות את זה!
לא חשבתי שהיום בערב, אחרי הכל, אני אלך איתו לג'יי לנו. אז לא התארגנתי, לא כלום. בשעה שש שמעתי צלצול בדלת. "סטף!! תפתחי את הדלת!" צעקתי מהחדר שלי, כשראיתי טלוויזיה. "זה בשבילך, בואי לפה!!!" היא צעקה אליי בחזרה. הוא בא?? שיט! ירדתי למטה, לבושה עוד במדי בי"ס, לא היה לי כוח להחליף ושם ראיתי את איאן עומד בדלת, לבוש ממש יפה עם פרחים.
"לא חשבתי שתבוא בכלל."
"תשמעי, אני מצטער על מה שעשיתי. זה לא היה בסדר, ותיקנתי את זה. אני ממש מצטער. לא התכוונתי שזה יצא ככה. זה פשוט ש... קינאתי. מה גם, שאתמול, בערב, כשהיינו כולנו אצלך ראיתי אותך בצד, עם מייק. ו..." קטעתי אותו באמצע, "רגע! אתה חשבת ש...איך יכולת לחשוב דבר כזה?! איאן, אני אוהבת אותך! ורק אותך! למה שאני אעשה דבר כזה?!"
"אני הייתי בטוח שראיתי אותכם, כמעט מתנשקים!" איך הוא יכל לראות דבר שבכלל לא קרה?!
"אתה מתחיל לדמיין דברים! באמת חשבת שיש בינינו משהו??" באותו רגע כבר שנינו היינו בבית, הדלת הייתה סגורה והפרחים היו על השולחן.
"אני לא ידעתי מה לחשוב באותו רגע! אני בטוח ב-100 אחוז שזה מה שראיתי!" מה שבאמת קרה זה שמייק אמר לי איזה משהו בשקט, בצד. הוא לא רצה שאחרים ישמעו, אז הוא דיבר בשקט וממש התקרבתי אליו, כדי לשמוע. כנראה שזה מה שהוא ראה. אבל לא חשבתי על זה באותו רגע, בזמן שהתווכחנו.
"אתה כ"כ.... קנאי!!" צעקתי עליו ויצאתי מהבית, טרקתי את הדלת. הלכתי מהר, אחרי כמה שניות ראיתי שהוא יצא מהבית, התחיל לרוץ אחריי. התחלתי לתפוס מהירות ועד אז, כבר רצתי ממש מהר.
"ג'ואי! תעצרי רגע!!"
"פשוט תעזוב אותי!" צעקתי אליו בחזרה.
בזמן ששנינו רצים אני בורחת ממנו, והוא אחריי יצא איזה שיכור אחד מאחת הסמטאות שהיו שם. הוא היה עם בקבוק וודקה אם אני לא טועה. הוא תפס אותי ביד והרים את היד שלו, כאילו איים לזרוק לי על הראש את הבקבוק. "מה אתה עושה?! תעזוב אותי!!" צעקתי אליו. הוא איבד שיווי משקל ואחרי כמה דקות החזיר אותו. "את..." ואז היה גרעפס "באה איתי! ואתה...אל תתקרב או שאני אשבור לה את הבקבוק על הראש. ואם תתקשר למשטרה...זה לא יהיה טוב." הוא אמר עם גמגומים והריח של האלכוהול נדף ממנו. ניסיתי להשתחרר והוא נתן לי טפיחה קטנה על הראש עם הבקבוק. ואז הוא גרר אותי הרחק מאיאן. איאן התחיל לצעוק לו לעזור אותי, שהוא ישלם לו כל מיני דברים כאלה אבל הוא רק חייך, צחק והמשיח לתפוח לי על הראש עם הבקבוק.
------------------------
אהבתם? תגיבו! לא אהבתם? גם תגיבו!
מחר פרק 7... וזה הולך להיות...וואווו!!
|
|
|
יוואא איזה מתח!! אני מחכה למחר.!!! אולי תביאי את זה היום?? (ל"ת)
