|
fuck you | תאריך: 12.08.06 - שעה: 09:44:18 |
חבר מתאריך: 02.04.06 - שעה: 19:57:10
1,052 הודעות.
|    |
|
#38790, "time of your life-פרק 4..."
|
אני רק רוצה להגיד, לפני שאתם קוראים, הסוף לא יהיה צפוי, זה לא יהיה כמו בטלנובלות "ואז היא התחתנה עם איאן והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה בלה בלה בלה..." אם חשבתם שזה כן-זה לא!
תהנו=)
time of your life-פרק 4
*עדיין נקודת המבט של מייק*
*פלאשבאק*
"תגיד, אדם, יש מצב שאתה מסיע את ג'ואי לפה? בבקשה?" ביקשתי ממנו כשהוא ישב על הספה שלו. "אני חייב?" ועכשיו לתיחנונים... "לא, אבל זאת בקשה מגבר לגבר! 10 דקות וזהו. אתה לא חייב לבוא, ואתה לא חייב ללכת אחרי שתוריד אותה אצלי!" הוא נאנח. "טוב, אבל אני צריך קודם כל טובה ממך." "כן, מה יש?" הוא חשב שניה ואמר "היום עברתי במקרא ליד הבית של ג'ואי וראיתי אותה באיזה bmw שחורה מתנשקת עם איזה בחור. אנ י רוצה שתברר עליו כמה שאתה יכול." התפלאתי עליו. הוא עדיין אוהב אותה? עברה איזה חצי שנה מאז שהם נפרדו! "אתה לא הולך לעשות מה שאני חושב, נכון?!" הוא הנהן."אם זה ככה, אז אני לא מוכן לברר לך כלום! אל תיכנס לזה, היא כבר לא שלך, תבין!" "לך בכלל אין זכות דיבור! אתה זה שדחפת אליי את ג'ני אחרי שנפרדנו ואתה זה שדחפת אותה עליי כדי שיראה כאילו התנשקנו בדיוק כשג'ואי עברה כדי שהיא תהיה בשבילך! אז אם כל הכבוד לך, ואין כבוד, אתה זה שהרסת לי הכל! אין לך פה בכלל זכות להשחיל מילה על זה!" אני מודה. זה באמת מה שעשיתי, אבל אחרי ששמעתי כמה היא בכתה על זה וכמה שיחות טלפון דיברנו עליו וכמה היא באמת אהבה אותו וזה לא היה שווה את זה, לא עשיתי עם זה כלום.זה כאב לי כ"כ מה שעישתי, וכל כך התחרטתי! וכבר לא יכולתי להחזיר את הגלגל אחורה! "זה לא משנה, זה הפרטיות שלה! אני עדיין לא עושה את זה!" הוא נעץ בי מבט כאילו הוא בא לרצוח אותי ואמר "אתה רוצה הסעה או לא?" "כן, אבל זה לא משנה! בשביל הסעה אני לא אחדור לפרטיות שלה!" הוא חשב שניה ואמר "טוב... בסדר."
*ונחזור לעכשיו, עדיין נקודת המבט של מייק.*
זה כואב!!! זה כואב כ"כ!!! ניסיתי למלמל בקול חנוק מאד "מ...מה אתה עושה?? תע....תעזוב א-ו-ת-י!" הוא נראה ממש כועס, אבל זה לא משנה למה הוא חונק אותי?! שיעזוב אותי!!!! "אתה עדיין בטוח שאתה לא רוצה לברר על הבחור הזה?!" בגלל זה הוא חונק אותי?! איזה פסיכי!!!! "לא! א...אני עדיין....עדיין לא עושה את זה!" הוא נאנח. "טוב, אז כנראה שאני אשאיר אותך ככה... תבין בנאדם!! אני אוהב אותה!!! לא עובר יום מבלי שאני אחשוב עליה! ואתה חייב לי את זה!! אז או שהיד שלי נשארת איפה שהיא, או שאתה עוזר לי. זה פשוט מאד. היא אפילו לא צריכה לדעת!" אוקיי, פה כבר נגמר לי האוויר! לא היית ה לי שום ברירה אחרת! מצטער, ג'ואי! "בסדר, אני...אני אעזור לך...." הוא מיד עזב אותי. סידר לי קצת את החולצה ואמר "אז יאללה, תחזור לפני שהיא תחשוב שמשהו לא בסדר!" זה היה מפחיד!!! איזה מטורף! הוא צריך טיפול, דחוף!!
*נקודת המבט של ג'ואי*
מה לוקח לו כ"כ הרבה זמן?! הא, הנה הוא. "מה לקח לך כ"כ הרבה זמן?" הוא סיבב את הצוואר שלו בצורה מוזרה ואמר "שום דבר, אני פשוט דיברתי שניה עם אדם." "אהה, אוקיי. הנה, בית השעווה!" אמרתי עם חיוך. אבל לא נראה שהוא התלהב בכלל. כל הערב הוא דיבר בעיקר על איאן. הוא אומר שהוא ראה אותנו מתנשקים ליד הבית שלי. כששאלתי אותו למה הוא לא ניגש להגיד היי הוא אמר שהוא לא רצה להפריע. ניסיתי להתחמק כמה שיותר, רק אמרתי שקוראים לו איאן ולא יותר מידיי פרטים. למה הוא חופר בזה כ"כ? הוא לא ככה בד"כ...=\ אולי זה נכון מה שכולם אומרים?! לא יודעת... בכל אופן, בערך בשעה 2 אחרי 2 סרטים והרבה צחוקים כבר הייתי צריכה ללכת הביתה, מחר יש בי"ס ויש לי רק כמה שעות לישון. "טוב, אז נדבר מחר כבר. ביי" "ביי" ונכנסתי לאוטו של אדם. אחרי 5 דקות של דממה מוחלטת הוא שאל "אז...מה ק..." וקטעתי אותו באמצע "אדם, אני ממש עייפה ואין לי כוח לדבר. פשוט נעביר את הנסיעה בשקט וזהו." לא היה אכפת לי לדבר עם מישהו, כל עוד זה לא הוא. אמרתי "תודה" ויצאתי... הוא התחיל להגיד בבקשה, אבל לא כ"כ אכפת לי. התגנבתי הביתה, נפלתי על המיטה וישר נרדמתי.
*בוקר אחרי. או יותר נכון שעתיים אחרי.*
"אוףף! שעון מעורר מטומטם! זרקתי אותו על הקיר. ממש לא היה לי כוח לקום וללכת לבי"ס. קמתי, לקחתי מקלחת להתרענן, התלבשתי ויצאנו. לא משנה מה אני אשים, שום דבר לא יכסה את העיגולים המאד שחורים שיש לי מסביב לעיניים או את העיניים האדומות מעייפות. הגעתי לבי"ס ושיעור ראשון היה לי הסטוריה. לפני שהשיעור התחיל, ישבתי ליד הארונית שלי ועצמתי עיניים ובטעות נרדמתי. פתאום שמעתי "פסססט...." הרמתי את הראש ולא ראיתי אף אחד. הנחתי אותו בחזרה. "פססססט.... ג'ואי..." שמעתי מישהו לוחש. קמתי והסתכלתי מסביב. ומתחת למדרגות ראיתי את איאן. אוקיי, זה מוזר. "מה אתה עושה פה? ולמה אתה לוחש?" מתוך תגובה, לחשתי גם אני. הוא משך אותי פנימה ונישק אותי. זאת מין פינה חשוכה כזאת שאף אחד לא שם לב מה עושים שם. לרוב מעשנים פה וכאלה, לא לעיניי המורים. "מה אתה עושה?! לא כאן..." הוא התחיל לנשק אותי על הצוואר, כאילו לא מתייחס למה שאמרתי בכלל. "איאן! תפסיק רגע" הוא הרים את הראש ושאל "מה יש?" "לא כאן... אסור לנו..." הוא חשב רגע ואמר "את צודקת! תפגשי אותי עוד 5 דקות בכיתה שלי." הוא נישק אותי שוב והלך. הוא עלה במדרגות ונעלם. אני יצאתי, ואיזה מישהו הסתכל עליי מוזר, בטח חשב שאני על חשיש. אני גם דיי נראית ככה. הלכתי לשירותים, וניסיתי להסתדר כמה שאפשר והלכתי לכיתת הסטוריה. פתחתי את הדלת ונעלתי אותה אחריי. "הנה את..." הוא אמר ושוב התחיל לנשק אותי. התמזמזנו ככה עד שהיה צלצול. ואז אמרתי לו "אני אראה אותך כל השיעור, אין לך מה לדאוג. אני לא בורחת לשום מקום." נישקתי אותו, חייכתי ויצאתי. כבר למדתי שלא לשים אודם לבי"ס. זה לא כ"כ מומלץ לאור הנסיבות... יצאתי החוצה להביא את הדברים שלי מהלוקר וראיתי בדרך את מייק. "היי, מה קורה?" הוא חייך ואמר "הכל בסדר, מה איתך?" "עייפה רצח!" "כן, גם אני! הגזמנו קצת אתמול... אז.... מתי אני אזכה לראות את איאן הזה?" למה הוא חופר ככה?! אלוהים, זה מעצבן! "אתה לא! לא בזמן הקרוב בכל אופן. עכשיו, אני צריכה ללכת לשיעור הסטוריה. נדבר אח"כ. אין שיעורים חופפים היום, אז ניפגש בהפסקת צהריים. ביי" והלכתי. נכנסתי לכיתה וכל השיעור החלפנו מבטים וחיוכים. בסוף השיעור הוא קרא לי ואמר לי בלחש "היום, אחרי הבי"ס תפגשי אותי בחניון של המורים." "אבל.... זה החניון של המורים. לא אמורים להיות שם מורים?!" הוא גיחך "לא, כולם עובדים שעות נוספות... אני לא. זה משעמם. אז ניפגש שם. לכי לשיעור, שלא תאחרי." חייכתי והלכתי. בסוף יום הלימודים נזכרתי שאני צריכה לעזור למייק. רצתי ללוקר שלו כדי לעשות את זה כמה שיותר מהר. "אוקיי, אני ממהרת. תסביר לי בדיוק מה אתה צריך ואנ י אעזור לך." "זה איאן שוב?" "כן, זה הוא. זריז. הוא מחכה לי." הוא הניד את הראש לשלילה כאילו זה לא מצא חן בעיניו (לא שאכפת לי במקרא הזה...) "טוב, אז לא משנה. בערב אני כבר אדבר איתך. ביי, תהני" והלך. בסדר... רצתי לחניון של המורים ושם הוא עמד במשקפי שמש, עם הפרסינג בשפה נשען על המכונית, נראה סקסי מתמיד! הסתכלתי שאין אף מורה בסביבה ובאתי אליו. התנשקנו והוא פתח לי את הדלת. "הכנסי, גברתי." "תודה אדוני" ונכנסתי. הוא רץ לצד שלו והתחיל לנהוג. "היום בערב אנחנו נפגשים, שתראי את הלהקה." חייכתי... להחשיב את זה לדייט?! לא נראה לי... "אהא. זה צריך להיות מגניב!" "אז באיזה שעה לבוא לאסוף אותך? המופע מתחיל ב-6 בערב. אבל אני מעדיף שנהיה שם בערך ב-5:30." חשבתי לרגע ואמרתי "אז חמש וחצי זה יהיה." "אבל חשבתי... שאולי לפני זה נצא לאכול משהו. יש לי חדשות טובות." כשהוא אמר חדשות טובות נמרח לו מן חיוך ענק מאוזן לאוזן! "רק בשביל החיוך הזה אני אבוא!" היה נראה כאילו הוא ממש התרגש או משהו כזה... הגענו אליי, ונפרדנו לשלום. באתי הביתה התקלחתי והתלבשתי לצאת כי כבר היה 4 כשהגענו. הטלפון צלצל. "הלו?" "ג'ואי? זה איאן. אני עוד 5 דקות אצלך, תהיי מוכנה. בסדר?" "אין בעיה. נתראה אז. ביי." בדיוק שניה אחרי זה צלצל הטלפון שוב. "הלו?" "ג'ואי, זה מייק. מה קורה?" שיט! שכחתי מזה! "בסדר, עכשיו אני יוצאת עם איאן. אבל מחר זה יום שבת, אני מבטיחה שאני אעזור לך!" שמעתי איזה לחשוש ברקע ואז הוא אמר "לאן אתם יוצאים? אם אפשר..." "אני לא בדיוק יודעת, להופעה של הלהקה שלו..." פלטתי יותר מידיי?! לא נורא! "אהה, מגניב! איך קוראים ללהקה שלו?" פה אני כבר לא אענה... "אני.... אני לא בדיוק זוכרת. טוב, אני צריכה ללכת הוא בדלת. ביי נדבר אח"כ." "ביי, תהני!" "תודה" וניתקתי.לא היה אף אחד בדלת אבל לא רציתי יותר מידיי לגלוש לפרטים. ועכשיו באמת יש מישהו בדלת. "ביי! יצאתי, יש לי מפתח!" ופתחתי את הדלת. כמובן, זה היה הוא. יצאנו. השעה הייתה 4:30. "אז... לאן יוצאים?" הוא שתק. "אני לא אוהבת הפתעות..." הוא צחק. "מצטער..." אחרי 15 דקות של נסיעה הגענו לאיזו מסעדה שנראתה דיי יוקרתית. "אתה יודע שגם אם היינו הולכים למקדונלדס או משהו זה היה בסדר, נכון?!" הוא הניד לשלילה. "לא נכון! היום זה אירוע מיוחד, משהו שצריך לחגוג!" זה מסקרן... נכנסנו והתיישבנו באחד השולחנות שהוזמנו מראש. אחרי שהאוכל כבר הוגש עם יין והכל, "אז.... מה החדשות המסעירות?" הוא חייך חיוך רחב ביותר! "זוכרת שציינתי שאני ביקשתי גט ועוד לא קיבלתי?" הוא הזכיר משהו כזה... "אז... הגשתי אותו לפני חודש בערך, משהו כזה. והיום קיבלתי את החיוב שלה! אני לא שמח, בגלל הילדים והכל. אבל זה לא שווה את זה. יש משמורת הוגנת לגמרי שהחלטנו עליה אתמול. עוד יומיים אני עובר דירה. זה משהו שצריך לחגוג עליו!" "וואי! זה פשוט מעולה! אני כ"כ שמחה בשבילך!!!" הרמתי את הכוסית יין ואמרתי "לחיי הרווקות!" הוא הרים את הכוס ואמר "זה לא כ"כ רווקות, אנחנו ביחד, אז... לחיי הגירושין יהיה יותר מתאים. לחיי הגירושים!" "לחיים!" שתינו ואכלנו והתנשקנו ו... עד שהגיע הזמן ללכת. הוא שילם והלכנו להופעה. הוא הציג אותי בפני חברי הלהקה "לינקולן, הבסיסט, בקי, המתופפת, וג'ורג' נגן הגיטרה וליווי קולי. הם היו ממש נחמדים אליי. הוא גם אמר לברמן שכל מה שאני שותה-עליו. גם כשהוא יופיע. היה נחמד לדבר איתם עד ש... ראיתי את אדם! לעזאזל עם זה.... מה הוא עושה פה?! איאן
דיבר על משהו עם בקי וקטעתי אותו באמצע. תפסתי אותו ונישקתי אותו, בצורה כזאת שאדם יראה. באיזה שהוא שלב הייתי צריכה להפסיק לנשק אותו... אז למרות שהנשיקה הייתה מדהימה, ושלא יזיק לאדם לראות עוד קצת, שיקנא, הפסקתי. "בשביל מה זה היה?" איאן אמר בפליאה. "בלי סיבה!" הוא מתקרב לפה. הוא קרא לאיאן שיסתובב ותקע לו אגרוף! ואז הם התחילו לריב מכות... אוי לא! זה הדבר האחרון שאני צריכה עכשיו....!
--------------
אהבתם? תגיבו! לא אהבתם? גם תגיבו! השקעתי המון! אז אל תזלזלו!
מחר הדבר המשוגע הבא!=) פרק 5.... מחר!
אגב, כדי שתהיו יותר במתח, פרק 5 זה הפרק הכי טוב עד עכשיו...
|
|
|
(ל"ת)
