#29217, "פרח לי היית"
|
יושבת ושותקת מביטה בראי , רואה את עצמי ילדה קטנה שבורה , מנסה לחשוב לרגע מה נמצא בתוכי , אתה מסתכל עליי מתחת למצבה הארורה , הולכת לשם אליך יושבת על הספסל , מנסה ללכת הביתה אך קשה להשלים עם הגורל , שוטפת פנים וצורחת כי כל יום שעובר עצוב בחיי , מאז שהלכת כמה ניסיתי לא לוותר למכאוביי ,
פרח לי היית ים של אהבה , אותך הוא לקח לי ואני הרוסה ,
איך הלב מתפוצץ איך הימים קרים , כל חייל שברחוב צועד לאיטו עם מדים , מזכיר לי אותך מזכיר לי ביחד , אבל אתה עכשיו למעלה ואני לא מוצאת נחת ,
הולכת וחוזרת ויושבת ובוכה לא מזהה את עצמי , הולכת לתמונות מנסה להיזכר באושר , בכל מה שהיה לי לפני שחרב עליי עולמי , עצובה ושותקת ויודעת שלעולם לא אראה שמש של בוקר , הם אומרים שהם יודעים נכנסים לי לפרטיות , ואני רק רוצה אותך רק רוצה שתהיה לי משמעות , שוטפת פנים וצורחת כי כל יום שעובר עצוב בחיי , מאז שהלכת כמה ניסיתי לא לוותר למכאוביי ,
פרח לי היית ים של אהבה , אותך הוא לקח לי ואני הרוסה ,
איך הלב מתפוצץ איך הימים קרים , כל חייל שברחוב צועד לאיטו עם מדים , מזכיר לי אותך מזכיר לי ביחד , אבל אתה עכשיו למעלה ואני לא מוצאת נחת .
|
|