אחד שמממ ...עדיף לא להגיד למה לא "שלחתי"

השני סיפור שכתבתי לאבא שלי ...על דוד שלי ז"ל
אבל אין לי אומץ לתת לו .

היה אחד כזה. אבל הסיבה שלא פתחתי אותו לא נבעה מבושה.

לידידה שלי שהתגייסה
הסיבה שלא נשלח : לא ידעתי איך לסיים או להמשיך אותו בכלל

אני התלבטתי אם לפרסם
אבל סך הכל זאת תכלית הפורום לא?
אז
הנה :




אולי לא תמיד צחקנו אבל ניסיתי שנעשה את זה ביחד
את עוזבת ואני מקווה שעם טעם טוב בפה
התקרבנו באמת ואני ממש מאושר שיצא לי להכיר אותך
לימדת אותי הרבה על דברים שלא הרגשתי בשל ללמוד


אני פשוט מאחל בשבילך כל מה שהיייתי מאחל לעצמי




שתגיעי לצבא
תעמדי בפני החלטות ודלתות רבות יפתחו בפניך
אל תתחרטי על בחירות שגויות כל ההחלטות נכונות לגביך
לא תמיד יש בחירה בין טוב ורע לפעמים זה יותר בכיון של טוב וטוב יותר
הכל תלוי רק בך
הרבה אנשים נבנו ונשברו מהצבא
את באה במטרה להפיק את המירב ... אל תתעסקי בשטויות
והכי חשוב אל תחפשי את הצדק... כי לא תמיד תמצאי אותו
גם לגביך וגם לגבי אחרים
אולי יהיו רגעים שתפחדי בהם את יודעת שאפשר להפיק מכל רגש את הטוב והרע
לפעמים פחד גורם לנו להתעלות על עצמנו ולנסות להיות הכי טובים שאפשר ולפעמים הוא פשוט משתק אותנו את יודעת באיזה דרך מחשבה עליך ללכת
יש עוד כל כך הרבה דברים שרציתי להגיד לך אולי יום יבוא ונוכל להשלים את הפערים
כל מילה היא כשבועה כל אות כהבטחה וכל צליל והגהה כנדר

...

זה ממש ממש יפה ::)

ולא החייתי בטוח בתוכן המכתב עצמו

כל מניי מכתבים
לא עם יותר מדיי משמעות
בעיקר מכתבי סליחה
או שרציתי לבקש משו ובסוף לא היה לי האומץ....

שכתבתי לחברה
אבל לא היה לי אומץ להביא:)

חחח אני ילדה לא אמיצה :)


והמכתב הראשון מזל שלא עשיתי עם זהה כלום :)