israelsl

לפני כחודשיים בן בא אלי לפרטי וסיפר לי בפעם הראשונה שהוא חולה בסרטן.
הייתי בהלם והוא ביקש ממני כמה דברים באותו יום:
אחד, שאני לא יספר פה לאף אחד בפורום שהוא חולה בסרטן ודבר שני, שהוא יעדר מהפורום זמן רב והוא מבקש שאני אשאיר אותו להיות מנהל בפורום גרפיקה כי זה חשוב לו מאוד וזה נותן לו שמחה בחיים להיות מנהל.
אחרי זה, הוא לא היה חודש ומשהו, הוא היה בבית חולים ואז אחרי שהוא יצא הוא נכנס לפורום ושלח לי הודעה נוספת לפרטי שהוא כבר בבית וקצת יותר טוב ובכל הזדמנות שיש, והוא מסוגל, הוא ייכנס לפורום ובכל שיחה שהייתה לי איתו מאותו יום, ביקשתי ממנו שיספר לכולם שהוא חולה שאין לו מה להסתיר, שכולם יתמכו בו אבל הוא לא רצה שזה ישפיע על הפורום ועל מה שחושבים עליו ואז באותו יום שנמחק לי החשבון גם נותק הקשר שלי איתו אבל עדיין נלחמתי למרות שהוא לא נמצא כל כך בפורום הוא יישאר מנהל ועכשיוף תמיד הוא יהיה מנהל בפורום פה כי הוא היה ותמיד יהיה בלב של כולם פה ויישאר המנהל של הפורום.
אז חברים, בואו נרכין ראש ובאשכול זה נחפש ונכניס את כל יצירותיו של בן כי אני יודע שהפורום היה אצלו בלב והוא יישאר תמיד בליבנו ובמיוחד בליבי כי את השיחות שהיו לנו אני אנצור לנצח בזכרוני.
חבל שלא יצא לי להכיר אותך יותר וחבל שלא דיברנו יותר כי אתה היית אחד האנשים החזקים שיצאו לי לפגוש.

 

The Crow

גם לי לא יצא ממש להכיר אותו אבל בכל זאת זה קשה לשמוע דבר כזה... אדם שיוצא לך לראות אשכולות שהוא פותח ואתה לפעמים מוצא את עצמך בשיחות איתו או באשכול שהוא פתח ולשמוע פיתאום ככה שהוא כבר לא איתנו זה קשה וגורם לשוק לדעתי כמו שישראל אמר צריך להשאיר את המשתמש שלו כחלק מהפורום כי הבנאדם הזה באמת השקיע כל מה שהוא היה מסוגל בנוסף צריך לפתוח שם אשכול או ליצור גלרית עם דברים שהוא פירסם שם כי הוא תמיד ישאר איתנו בלב...

 

רמי יחיאלוב

בינימין(ביניה) אח יקר,
איך נקטפת למה הלכת , זוכר תקופה יפה של צחוקים , משחקים כל היום, כדורגל, כדורסל, ותמיד ישבנו והסתלבטנו .
אתה תמיד תיזכר והמחלה קצת הרחיקה אותי ממך אבל תמיד תדע שחשבתי עליך ואיך אתה מרגיש, שתשכב על משכבך במרומים ותשמור על אמא שלך ואחותך ועל שאר המשפחה.

אח שלי תמיד
רמי

 

עמרי לוי

אני מודה - את בן לא היכרתי באופן מעמיק ואישי ! אבל בכל זאת כ"כ כאב לי ששמעתי את הדבר.
אני זוכר ממש לפני שממש לפני שעזבתי כאן את ניהול הקהילה קיבלתי אותו לניהול אחרי אין ספור פעמים שהוא ביקש ואני חיכיתי לזה לרגע המתאים שהוא יהיה בשל. אני זוכר והיום עברתי על המכתבים האלו ולא יכולתי שלא לשים לב לאופטימיות ולחביבות שהמכתבים שלו משדרים, וגם החתימה שלו שאומרת: "always smile".

צריך הרבה מאוד אומץ כדי לחיות עם הידיעה שיש לך סרטן - בגיל כ"כ צעיר, כשכל החברים שלך מתכננים את העתיד ואתה צריך לעבור טיפולים ולחיות עם זה. ולמרות שלא היכרתי אותו טוב, זה כ"כ מכה בך בפנים כשאתה לא "שומע על זה" שלא מישהו זה קרה, אלא מישהו שדיברת איתו והיה כ"כ מוחשי - כשאתה יכול ללכת ולראות את המכתב הטרי שהוא כתב לפני פחות מחודש ולראות את הפעולה האחרונה שלו מתעודת בפורום כאילו הוא עדיין שם.

בן - יהי זכרך ברוך.

 

מוטי עמר

בס"ד

אני לא מאמין שאני מספיד ילד כן כן ילד !!! אני כותב את זה עם כאב לב
מה כבר אפשר להגיד על ילד בן 16?
הוא לא זכה לראות עולם ומלואו
כולם חושבים שזה פורום וזה לא כמו שאדם מת בחים האמתיים שאנחנו מכירים..
אבל זה לא נכון.. את בן הכרנו בתור אחד שעזר
תמיד ידע להתבלט מעל כולם.. לתרום לקהילה
לא ניצל את העובדה שהוא חולה כדי לקבל כאן יחס שונה..
לא ידענו מה יש לו שהוא נעלם לפעמים לימים שלמים
זה מראה על כוחות נפשיים...
כואב לי לכתוב את הכל בזמן עבר..
בן אתה חסר בן !!
אני בטח שסבלת בחייך הקצרים !!
הדבר היחידי שמנחם אותי שאני חושב על זה
שעכשיו אתה למעלה
בבגדי לבן.. מסתכל עלינו.. רואה את האהבה שאנחנו רוחשים לך..
אומרים שזה טובה אמיתית.. כי המת לא יכול להחזיר לנו על הטובות שאנחנו עושים לו.
בן אתה למעלה.. טוב לך שם..את זה אני יודע..
דעו לכם שימות המשיח מתקרבים..ואומרים שהמשיח מגיע המתים קמים לתחיה
לא נשאר לנו הרבה זמן להיות בלעדייך
אני מבטיח לך בן שכל עוד אני נמצא באתר הזה השם שלך ישאר בתור מנהל גראפיקה !!

ת.נ.צ.ב.ה

 

 חן גלייכר

בן, הכרתי אותך מעט מדי מכדי לדבר עליך, ועל כך אני מצטער.
אך לאחר שנתיים בהן אני נמצא בקהילה הזאת, אני יכול להעיד עלייך כי
היית מנהל נהדר, חבר אהוד במשפחתנו המורחבת , ובן אדם בעל ידיים שאהבו ליצור.
כשהייתי קטן, החיים בשבילי היו צבועים כצבעי הקשת.
החיים בשבילי היו אדומים כמו הורדים, כחולים כמו השמיים, ירוקים כמו השדות המוריקים,
צהובים כמו השמש והחום, ורודים כמו האהבה וסגולים כמו האצילות.
עם השנים, נפשי התבגרה, ועייני אט אט נפקחו לרווחה.
עיניי החלו רואות צבעים נוספים לצבעי הקשת.
עיניי החלו רואות צבעים נוראים אך בעיקר את השחור שהוא צבע המוות.
בעוד שהשחור, צבע המוות ניסה להשתלט עלייך, צבעי הקשת שהם צבעי החיים, נלחמו כנגדו.
אך לבסוף, השחור ניצח, ולקח אותך אליו.
שוב לא תזכה לחגוג את יום הולדתך ביחד עם משפחתך וכל חברייך.
השחור החזיר אותך לאותה שינה עמוקה ממנה התעוררת כאשר פקחת את עינייך לראשונה.
מותך נוגד את חוקי הטבע...אבות ואמהות אינם אמורים לקבור את בניהם ובנותיהם.
לכן אין ידה של אמא טבע בדבר אלא של אלוהים עצמו.
אם נלקחת מאיתנו בטרם עת, בגיל כה צעיר,
סימן שהוא זקוק לך שם למעלה יותר מאשר אנחנו זקוקים לך כאן למטה.
ביום בו נפטרת, היה זה בכי מגן עדן שנפל על הארץ.
והקשת בענן אשר יצאה מבעד לעננים, הייתה בעצם הדרך המקשרת בין עולם בני התמותה לבין גן עדן.
הקשת בענן הייתה דרכה של השליחה איריס, אשר נשלחה להביאך שם למעלה, גבוה מעל העננים,
אל מקום שבו הכל טוב.
אני יושב וכותב את כל אשר על ליבי, ודמעות זולגות מעיניי ומרטיבות את פניי...
בן, אנא שמור עלינו מלמעלה, ודע לך כי נזכור אותך לעד!

יהי זכרך ברוך!
ת.נ.צ.ב.ה

 

כל המעוניין לכתוב מוזמן לכתוב לי למייל בכתובת הבאה: support@zbeng.net